שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קצ״ג (ב׳)

הנה כיון שנכתב וכל שום על שם החולי יש לדון בדיעבד כיון שכבר נתגרשה בגט זה ובשעת מעשה כתבו כדין וכל שום כיון שהי' דחק גדול והי' מקום לחוש לעיגון כדין עשו לכתוב וכל שום על שם האחר ועיין בש"ע ס"א בהג"ה ובב"ש ס"ק ג' ואף דהב"ש כ' שם דאם כתב שם הטפל וכל שום על העיקר פסול והרי שם חולי חשוב לשם עיקר כמבואר סח"י. הנה מלבד דזה אינו ברור כ"כ דשם חולי יהי' שם עיקר ושם העיקר משעת הלידה יהי' נחשב לטפל. הנה לפע"ד נראה דזה דווקא אם נודע שיש לו שני שמות עיקר וטפל או שם הלידה ושם חולי אבל כאן בעת שנכתב הגט לא נודע כלל אם שם השני הי' מחמת חולי א"כ אז שהי' שעת הדחק ומקום עגון גדול בדין כתבו על שם השני וכל שום יש לומר כיון שיצא בהכשר יצא. ובפרט שהשם החולי אינו נקרא בשם זה. וגם לס"ת אינו נקרא תמיד בשם השני ע"כ נלפע"ד דבכה"ג כדאי הוא הרא"ש והטור דמכשירים באם כתבו וכל שום על שם העיקר להכשיר בכה"ג. אך בכ"ז אם נוכל לאיים על המגרש שיגרש שנית מה טוב ויוכלו להגיד לו כי אינו תקיף כלל כי אם לא ירצה לגרש שנית תתכשר בגט הראשון. ואני חושב שיתרצה במעט מעות לגרשה כי גם עליו יוכלו להטיל חומר שאסור לישא אחרת אך אם יעמוד במרדו אני מכשיר הגט במקום עגון כזה וכבר ניתן הגט ויצא בהיתר ואם היתה נשאת כבר פשיטא שלא חיישינן כלל: