ומעתה בנ"ד מצד האשה הוא יכול לגרש בע"כ כמ"ש הרא"ש וא"כ פשיטא דיכול לישא אשה על אשתו ובכה"ג אפשר דיכול לומר סבור הייתי שאוכל לקבל ואף דבנכפית משמע מדברי הרא"ש דא"י לטעון רק מצד סכנה וכמ"ש הח"מ והב"ש שם היינו שם דכל שאין סכנה אינה מאוסה עליו כ"כ בעת שאינה נכפית אבל בנ"ד הרי היא מצורעת וחוטמה שקוע פשיטא דיכול לומר סבור הייתי שאוכל לקבל וא"י לקבל וכהאי דבורסקי והמקמץ מכש"כ כאן שיש עדים שלא ידע ונולד קודם החופה וקידושין ואף דהוי שלא בפניו בכה"ג דהוא אלם בעירו כמבואר בכתבי הרב הגאון הצדיק מק"ק טארנאפאל ש"ד וגם במצורעת פסק הט"ז סימן ל"ט ועיין ב"ש ס"ק ט' דהוה מום ויכול לגרשה בע"כ אף בזמן הזה שיש חרגמ"ה וכאן אמר הרופא בפירוש שהיא מצורעת גדולה מלבד מה שחוטמה שקוע. והנה אחר כל הנ"ל אני אומר שלדעתי מותר כאן לגרש בע"כ ואין בזה משום חרגמ"ה כי רגמ"ה לא תיקן רק משום המזלזלים בנשותיהם שלא כדין וכמ"ש הרא"ש בתשובה הנ"ל ועיין בד"מ סימן א' ובב"ש שם ואם לא יכול לגרש בע"כ פשיטא שמותר לישא אשה אחרת עליה כי למה יגרע כח האיש מכח האשה וכבר האריך הט"ז סימן קי"ט ס"ק י"ד שבזמן הזה שיש חרגמ"ה יש לחוש יותר לעיגון האיש שמצווה על פו"ר מלחוש על תקנת האשה וע"ש ומכ"ש בנ"ד שזה כמה שנים שנלכד ברשת אשר טמנו לו פחים ללכדו והוא מתבטל מפו"ר וגם ביטול תורה שחי חי צער ושרוי בלא אשה ובלא שמחה פשיטא שאין כאן משום חרגמ"ה וגם כיון שהוא חולי המתדבק אף אם נימא שלא תתקלקל עוד עכ"פ הנפש היפה תבחל בזה ומאוסה בעיניו והרבה יותר יש לחוש לבני שנואה וגם אולי הוולדות אשר תוליד יהיו מצורעים וחלים חזק וע"כ לפענ"ד כל מן דין סמוכי לנא שאין כאן משום חרגמ"ה וכל מה שיש בזה מצד עסק הנדוניא יקוב הדין ביניהם ואקוה לד' שכל הרואה תשובתי הלז יאמר יישר ויבוא עה"ח למען הסר כבלי עיגון מצורבא מרבנן למעלה חן ולמטה חנן דברי וכו':
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן י״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
