שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן י״ח (ד׳)

והנה ל"מ לשיטת המהרשד"ם מובא בש"ך חו"מ סימן רל"ב ס"ק ט"ו במי שפרע לחבירו ואח"כ בא המלוה לומר שמצא מטבע מזויפת בתוך מעותיו והלה טוען שא"י דהו"ל כא"י אם פרעתיך והיינו משום שכל שודאי נתחייב לו והספק בפרעון אם היה פרעון טוב מוקמינן אחזקת חיוב א"כ ה"ה כאן דהיא בחזקת טומאה קיימא והבדיקה היא ספק אם נטהרה מוקמינן אחזקת טומאה מקודם אלא אף לשיטת הט"ז סימן ע"ה שם שכתב דהו"ל כא"י אם נתחייבתי לך היינו משום ששם עכ"פ אתרע החזקת חיוב שבתחלה דבתחלה היה חייב עד"מ מנה וכאן אף שיש ספק בקצת מטבעות עכ"פ אינו חזקת חיוב הראשון והדבר דומה לפענ"ד למ"ש הר"ש פ"ב ממקוואות דכל שבודאי יצא מחזקה הראשונה עד"מ שתחלה הי' טומאה מה"ת ואח"כ נולד ספק טומאה דרבנן אתרע החזקה הראשונה וה"ה כאן שעכ"פ מתרע החזקה הראשונה שהיה מקודם אבל כאן כל שספק בבדיקה אם היא בדיקה יפה שוב נשאר החזקת טומאה הראשונה שהי' מקודם. וע"כ נראה דזה טעמו של הרמ"א שמצריך ג"פ והיינו דכשם דעקירת ווסת צריך ג"פ משום שבפעם אחת ושתים אמרינן דמקרה הוא אבל שלשה היה חזקה דהמקרה לא יתמיד ה"ה כאן ניהו דבפ"א ושתים יש לחוש שמא נתנדנד המוך קצת ממקומו אבל ג"פ המקרה לא יתמיד ובודאי הוא מופת ברור שבודאי היא שלא מן המקור שאל"כ איך שייך מקרה שלשה פעמים ולכך מצריך ג"פ. ובזה מובן מ"ש הש"ך דלאו בדיקה מעליותא היא. ולפמ"ש מובן הסברא דהרי מדצריך ג"פ ע"כ דהוא מטעם שבפעם א' וב' יש לומר שנתנדנד ממקומו א"כ ניהו דבג"פ אמרינן דלא שייך שיקרה כן ג"פ אבל עכ"פ לאו בדיקה מעליא היא. ובזה מובן גם קושית הש"ך דהקשה דכאן לא שייך וכי לעולם לא תטמא והקשה הנוב"י ובח"ד דגם כאן שייך וכי לעולם לא תטמא דהא לאחר הבדיקה שוב א"צ לבדוק ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כל שהי' ג' פעמים וא"כ הוה כעקירת ווסת לא שייך לומר וכי לעולם לא תטמא דהא תטמא כשתמצא על המוך וא"ל דל"צ בדיקה אח"כ דזה אינו דאם באמת היא טמאה ממילא לא תתחזק ג' פעמים ואם תתחזק ג' פעמים ע"כ שבדיקה מעליותא היא א"כ מהראוי שלא תטמא ולמה נחוש שמא תתקלקל וז"ב כשמש. וע"ז תירץ הש"ך דמכל מקום לאו בדיקה מעליא היא והיינו משום דצריך ג"פ א"כ לכך דוקא כשיש לה ווסת סמכינן ע"ז. ומעתה משפט האשה שבנ"ד הוא כפי המבואר בנוב"י סימן מ"ו שתבדוק במוך נקי וא"כ שלא בשעת ווסתה תהיה טהורה ואף כשלא תכניס כ"כ בעומק תהיה טהורה ובשעת ווסתה תוכל להפסיק בטהרה ע"י בדיקת המוך וביום א' וביום השביעי תצריך להכניס המוך בעומק הרחם ואם תמצא נקייה בג"פ תהיה נקיה וטהורה ואם חלילה תמצא על המוך דם שוב אין לה תקנה ודו"ק: ובמ"ש למעלה בדברי הט"ז בחו"מ סימן ע"ה יתישב מ"ש על הגליון דק"ל מב"ב דף ל"ב והובא בש"ע סימן נ"ח דהשטר קיים. ולפמ"ש אתי שפיר דשם קאי אם כל המעות הי' רעים אבל במקצת הורע החזקה הראשונה עכ"פ במקצת. אברא דלפ"ז בטוען פרעתיך מקצת והודה לו המלוה ועל מקצת טוען א"י אם פרעתיך לא היה ראוי לחייבו דשייך טעמו של הט"ז דכבר הורע החזקה במקצת וצ"ע: