שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קע״ה (ב׳)

מכתבו הגיעני היום ואני טרוד מאד ובכ"ז אמרתי לרשום בקצרה מה שהביא קושית האחרונים ומכללם בעל נתיבות המשפט סימן ער"ה הקשה על דברת הר"ן בנדרים דף פ"ה במ"ש שאינו מוצא שאלה בהפקר וע"ז הקשו הא כיון דשואל על נדרו עוקר הנדר למפרע א"כ שוב היה הפקר בטעות. לפענ"ד ל"ק עפמ"ש הרשב"א דבתרומה ביד כהן לא מצי למתשל עלה וביאר הנוב"י במהד"ב חלק יו"ד סימן קנ"ד דהכהן אינו מחויב להאמין לו דלמא אינו מתחרט באמת חרטה דמעיקרא ע"ש ה"ה בזה אף שישאל כל שזה זכה בו אינו מחויב להאמין לו ולכך אינו מוצא שאלה בהפקר וז"ב ופשוט. מה שהקשה מעלתו על הרמ"א סימן תרמ"ט בשם הרשב"א במודר הנאה מלולבו לא יצא דהא יכול לשאול על נדרו עיין בשו"ת הרשב"א הובא בשעה"מ הלכות חמץ ומצה שהאריך בזה. מה שהקשה על הבית יעקב והפ"מ סימן פ"ח מדוע לא הביאו מיומא דף י"ד דאף דעוסקין במלאכתן בדרבנן לא חיישינן שמא ישכח ויאכל לק"מ דשם לענין שלא יעבוד במקדש בודאי לא חיישינן בדרבנן לחלל מצות עבודה. גם מה שהביא מפ"ט דתרומות דלא ילקטו אלא טהורים עיין בר"ש שם שהביא מחולין דף ח' באשת חבר וזה כבר נזכר בשו"ת בית יעקב: