שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן י״ז (ב׳)

הנה דבריך קראתי ונהניתי כי הטבת אשר דברת בהשכל אף כי יש להשיב וארשום לך בקצרה על קושית הפ"י דלמה מבעיא ליה לר"ז בתקפה אחד בפנינו והיינו כשהיו שניהם אדוקים ולמה לא מבעיא לי' כשהיה אחד מוחזק לפנינו ובא אחד וטוען שלו הוא וחטפה מיד חבירו וזה שתק ולבסוף צווח אי אמרינן מדשתיק אודויי אודי לי' או לא והפ"י החמיר בקושיא זו. ולפענ"ד נראה דהנה הסברא דמדשתיק אודויי אודי לי' נראה לפענ"ד דבאמת כל ששניהם אדוקים אנן סהדי להאי ולהאי דשניהם מוחזקים בו וכל מה שתפס שלו היא והנה התוס' ריש ב"מ הקשו באומר חציו שלי כיון דמודה שהחציו ודאי אינו שלו נימא אין ספק מוציא מידי ודאי וכתבו דאין ראיה מחציו לחציו השני יעו"ש ועיין בקדמונים ובתומים סימן ק"ד דעיקר התירוץ הוא משום שהלה טוען ברי שחציו שלו. ולפ"ז נראה לי דזו הסברא היא בזה כיון דהלה מוחזק בחציו ואנן סהדי דחציו שלו רק דאנן סהדי לאידך ג"כ דחציו השני הוא של חבירו וכאן בודאי לא שייך אין ספק מוציא מידי ודאי דכל אחד ודאי מקרי בחציו וכל אחד טוען ברי ולפ"ז כל דנימא מדשתיק אודי ליה א"כ יש לזה התופס בירור יותר דחציו בודאי שלו ועל החצי השני' יש לומר דאודי ליה ניהו דצווח השתא עכ"פ מידי ספק לא יצא ושוב הוה שני ודאי יותר ואין ספק מוציא מידי ודאי ול"ש לומר דהלה טוען ברי כיון דעכ"פ שתיק מעיקרא ויש לומר דאודי ליה ניהו דצווח השתא עכ"פ ברי לא נחשב וז"ב כשמש. ולפ"ז זהו באדוקין שניהם דעכ"פ הוה מוחזק בחציו מכח אנן סהדי אבל כשהי' אחד מוחזק א"כ אנן סהדי דכלה שלו ניהי דאח"כ חטפה הלה והי' ספק מדשתיק אודי ליה א"כ אדרבא אותו שהיה תפוס מעיקרא הוה מוחזק בודאי וכעת להשני אינו נחשב ודאי דהרי צווח השתא ומידי ספק לא יצא ולכך מבעיא לי' באדוקין שניהן וז"ב. ובזה יש ליישב גם קושייתך דמה מדמה הקדש לתקפה הא בתקפה עכ"פ התוקף מוחזק ויש לאוקמא בחזקתו משא"כ בהקדש הוה חולין מעיקרא וכתבת כיון דעכ"פ בחציו הוה הקדש אתרע חזקת חולין ולפמ"ש אין התחלה לקושיא דל"ש חזקת חולין כלל דהא זה ודאי דאנן סהדי דיש לזה חזקה בחציו מכח אנן סהדי וכל דהקדישה הוה כתקפה זה מוחזק יותר מזה ובאמת מ"ש דהתוקף יש לו חזקה לא ניחא כלל דאדרבא מהראוי לאוקמא אחזקה דמעיקרא דשניהם מוחזקין ואנן סהדי עדיף יותר מחזקת התוקף ורק דיש לומר דאודי ליה והודאת בע"ד עדיף מעדים אבל כל שספק שמא מה דשתיק דהא קא חזו רבנן שוב אין ראיה ואנן סהדי שוב חשוב יותר ועיין בטוש"ע חו"מ סימן קל"ח סוא"ו ובטו"ז שם ודו"ק היטב: