עוד נראה לי דהנה צריך ביאור דניהו דקונמות מפקיעין מידי שעבוד ועל דידה חל האיסור והרי קי"ל לא אפשר וקא מכוין מותר אף לכתחלה א"כ הא באמת אלמוה לשיעבודא דידה ומכ"ש דידיה א"כ היא משועבדת לו ולמה תוכל להפקיע שעבודו ואף שהיא נאסרה על עצמה בהנאתו מכל מקום הוה לא אפשר אף דקא מכוין שרי ועיין בהפלאה כתובות דף נ"א שכתב דלכך אשת ישראל שנאנסה מותרת דהוה לא אפשר וקא מכוין אף דנתרצית לבסוף מ"מ הוה לא אפשר ואף דקא מכוין שרי ע"ש וה"ה כאן הוה לא אפשר משום דמשועבדת לו אף דקא מכוונה שרי וצ"ל דזה לא מקרי לא אפשר דלמה אסרה על עצמה ושם שאני דהיה בתחלה אנוסה אבל כאן למה עשתה כזאת ומי ביקש מידה שתאסר עצמה בזה ולפ"ז כאן שעיקר הנדר היה שרצתה שבעלה לא ילך למקום פלוני א"כ בכה"ג מקרי לא אפשר שרצתה לאיים עליו. ואולי באמת צדקה בזה שלא רצתה שילך למקום פלוני ולא מצאה מקום רק לאיים עליו בזה בכה"ג מקרי לא אפשר וקא מכוין ושרי כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קס״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.