שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קס״ב (ב׳)

מכתבו הגיעני היום ואני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ובכ"ז אמרתי לרשום בקצרה. והנה אשר תמה על המשנה למלך פ"ו מהלכות מאכלות אסורות הי"א שכתב דנראה דה"ה דחדש למ"ד בח"ל לאו דאורייתא ה"ה בא"י בזה"ז אינו מן התורה וע"ז תמה דמה ענינו לכה"כ דהרי כאן גלתה התורה דאם אינו קרב העומר עצם היום מתיר ממילא גם בזה"ז מה"ת בא"י והביא שכ"כ הפ"י בקידושין בקונטרס אחרון שם לענין חדש ע"ש והנה לכאורה אינו מוכרח דיש לומר דהאיר המזרח מתיר כשאין המקדש קיים היינו למ"ד דחדש בח"ל דאורייתא וא"כ מכ"ש בא"י אבל למ"ד חדש בח"ל לאו דאורייתא משום דבעי קדושת הארץ כל שבעוונינו חרב בהמ"ק קדושת הארץ בטלה אף בא"י. וראיה ברורה נראה לפענ"ד מהא דאמרו במנחות דף ס"ח אמר רבינא אמרה לי אם אביך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשבסר נגהי תמניסר דס"ל כר' יהודה וחייש לספיקא ואם איתא דיש לחלק בזמן הזה בין א"י לח"ל א"כ מה ראיה מר' יהודה דלמא ר"י לא אמר רק בא"י משום דכתיב עד עצם היום הזה דבזמן שאין בהמ"ק קיים לא יאכלו עד עצם היום הזה אבל בח"ל דחדש לאו דאורייתא מותר לאכול בספיקן וע"כ דהא בהא תליא דאל"כ לא היה אסור גם בא"י כל שאין מקריבין העומר דקדושת הארץ בטלה גם בא"י וע"כ דחדש בח"ל דאורייתא וכ"ש בא"י דלא בטל הקדושה כנלפענ"ד: