שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קנ״ב (ב׳)

מכתבו הגיעני היום. והנה מאד מאד אני תמה שבא לחלק עלינו את השוים וגם בש"ע מיירי גם במי שהיא בן תורה וי"ש ואפ"ה כל מום שבגלוי חזקה ששמע ונתפייס וכל דבריו בזה אין בהם ממש ואנא לא חילק ולא בילק ידענא ואם נרצה לחלק בסברות כרסיות כאלו כל דיני הש"ע נוכל לחלק וגם גוף המום קול עבה לא נתבאר השיעור ובודאי הכוונה שקול עבה הוא כשהוא מופלג בעביותו וכפי הנראה לא היה קול עבה כ"כ שהרי האב טוען שסבר שבן תורה לא יחוש לזה וע"כ שאינו מופלג כ"כ בקול עבה ע"כ לא אוכל למצוא בזה מקום לטענתו וחלילה לכוף על הגט ויהיה גט מעושה ואם היא באמת בן תורה וירא שמים הי' לו לבל ישגיח במום כזה ומוטב יותר שישאר בלימודו וחמיו יחזיק אותו. ומ"ש דבזמן הזה בושה לדבר עם הכלה הלא חז"ל אמרו שלא יקדש אדם בקטנותו וכו' וחז"ל ובדורות הראשונים שהיו טובים מאלה היה לו לדבר טרם שנכנס לחופה ולא לבייש בת ישראל. זה הנראה לפענ"ד הן אמת דביבמות דף פ' אמרו קול עבה ואינו ניכר בין איש לאשה וכ"כ הרמב"ם פ"ב מאישות ואילו בפ"ז מאישות לא כתב רק סתם קולה עבה וכן הוא בש"ס ושמ"מ דא"צ להיות כ"כ עבה אבל מ"מ בעי שיהי' מופלג בעביותו: