הגהות על מסכת בכורות דף ג' ע"ב ואבעיא רב מרי בר רחל ידע לאקנויי קנין גמור וחזי אינש אחרינא ואזיל ועביד. רגמ"ה פירש דרב מרי היה ידע לאקנויי קנין גמור לכל אדם אפילו שלא בפניו כגון ע"י בנו ובתו הגדולים דאית להו וזכי להו לגוים זכיה גמורה ומאן דלא חזי סבר דאפילו ע"י בנו ובתו הקטנים יכול לאקנויי ע"ש והיא תימה גדולה לע"ד דאיך מועיל זכייה לעכו"ם הא אין זכייה לעכו"ם אפילו מדרבנן כדאמרו ב"מ דף ע"א בהדיא ואף אם זכיה לאו מטעם שליחות מ"מ לא רבי' התורה לזכייה כמ"ש השטמ"ק בשם הרשב"א ועיין ר"ן קידושין רפ"ב לענין זכיה מטעם שליחות. שם דף וא"ו ע"ב ס"ד הואיל דליכא מידי דאת מחי ושרי עיין במ"ש בזה ועיין תוס' חולין דף ס"ד תמצא שם כמעט כל הענין. ובמח"כ תורת הגאון בעל הכו"פ סימן פ"ז ס"ק יו"ד שלא זכר שם דברי התוס' הנ"ל ולא מצא רק בש"ד סי' פ' בשם ר"ת גם ברמב"ן בחולין שנדפס כעת נמצא בדף ס"ד דברים אלו והארכתי בזה במק"א ואכ"מ גם ברמב"ן בכורות כאן נמצא בזה. דף כ"ז ע"ב בתוס' ד"ה שנה בשנה ע"ש מ"ש בשם רבינו אלחנן דמי שאינו מחויב בראיה ושמחה כגון זקן ומי שאין לו קרקע אינו עובר בב"ת והביא ראיה מאשה דאמרו כיון דליתא בראיה ליתא בב"ת ומצאתי בחידושי טורי אבן בר"ה שם שחידש כן מדעתא דנפשיה וזכה לכוין להקדמונים:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.