מכתבו הגיעני היום. והנה כפי הג"ע שהעיד ר"מ הי' הפ"פ חבול והעור של הפנים היה נקלף וא"כ כל שהפ"פ חבול לכ"ע אין מעידין עליו ועיין בט"ז סי' ל"ג ובב"ש ס"ק פ"א הסכים לט"ז ומ"ש מעלתו לסמוך על טביעת עינא דקלא כמ"ש בשבות יעקב ח"א סי' ק' תמהני דשם שמעו קול בשעה שהרגו אותו אבל כאן ניהו דשמעו הקול בשעה שנטבע אבל מה מועיל לענין זה דחיישינן שמא יצא אח"כ מן המים וגלים השפילוהו וגוף דברי השבו"י הם תמוהים שלא נזכר שזהו קושית הירושלמי מהך דסנהדרין וגם בגוף דברי הירושלמי תמהני והארכתי בזה בתשובה ואפס קצה הזכרתי בהגהותי על הירושלמי בסנהדרין שם יע"ש פ"ז מסנהדרין הי"ב וימצא. אמנם לפי שכאן אין לו שייכות לנ"ד כמ"ש ע"כ לא הארכתי ועכ"פ לנ"ד ל"מ הטב"ע דקול אך מ"ש דהוה כשהה עד שתצא נפשו ואינו רק מדרבנן בזה שוב נוכל לסמוך על סימנים אמצעיים וכמ"ש בשו"ת נוב"י מהד"ק ואף שבשו"ת אחרונים מפקפקים גם בזה ואני הארכתי הרבה מכל מקום כיון דמה שהעיד על השן והט"ק וכדומה ובכלים דלא מושלי אינשי אינו רק חשש דרבנן כמ"ש בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סימן ל"ז וכאן דאינו רק דרבנן ומים שאל"ס הוא ג"כ דרבנן הוה תרי דרבנן ובודאי לא חיישינן לשאלה. ע"כ נראה לפענ"ד ג"כ לסמוך ע"ז ולהתיר כלת ר' מאיר מכבלי העיגון ומה טוב שיש בו ב"ד של שלשה ויתירוה כיון דרק על הבחור חיים סמכתי. ותמהני על עיר גדולה לאלקים עיר טשארנאביל שלא יהיה שם רב גדול מ"מ ראיתי במעלתו שיודע לשוט במים שאין להם סוף דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה רבה אף שאינו מכירו:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
