שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ו (ב׳)

מכתבם הגיעני תמול והנה קשה עלי להעתיק הגב"ע והנה גם אני רואה כי הגט כשר וישר ולא יחרוך רמיה צדו והנה יפה כתבו מעלתם כיון שהעדים מכחישין זא"ז במקום הוה הכחשה בחקירות. ומה שכתבו שיש לומר כיון דעכ"פ אחד אומר אמת וכיון שאומר שעוד אחד הי' עמו שוב נאמן כמו בע"א בקידושין שכתב הרמ"א בסימן מ"ב דאם אמר שהיה ע"א עמו נאמן. לא ידעתי מהו שח דשם אין האחר לפנינו שמכחישו אבל כאן שהאחר מכחישו פשיטא דהו"ל עדות מוכחשת וע"א אינו נאמן. ובלא"ה נראה כיון דזה שאומר שביטל בפניו וגם בפני השני והבטיח להם מעות עכ"פ מעשה רשע עשו שרצו לבטל הגט ולעגן האשה אשר לא כדת ורב מנגיד אמאן דמבטל גיטא ועכ"פ מי שנעשה עד בדבר הזה ודאי לא יפה עשה ושלא כדין ולקח מעות לקלקל ולעוות הדין שנתנו לו מעות שיגרש וגם יתן הגט בודאי זה מעשה רשע כסל א"כ בודאי ראוי להאמין לזה ר' דוב בר' אלחנן שאמר שלא ידע כלל מענין הגט ובטולו רק שבא אליהם אחד ואמר שמבטל הגט והוא לא ידע כלל מי הוא האיש ומה כוונתו ולא ידע שמו ופשיטא דלא מועיל הביטול שביטל שהרי לא ידע כלל מי המבטל ומה שמו ומה ענין ביטולו וגם ר' צבי אמר לו שזה האיש כבר גירש זה שבוע או שתים את אשתו וא"כ פשיטא דכבר בא הגט ליד האשה ול"מ ביטולו ור' צבי אינו נאמן כלל לעשות עצמו רשע ומכ"ש לעשות לרשע זה ר' דוב פשיטא דאינו נאמן וא"כ אין כאן ביטול כלל ובפני שנים ודאי לא ביטל אף זה שלא בפני זה לא הוה וא"כ אין כאן ביטול בפני שנים וא"ל דאף לדברי ר' דוב עכ"פ ביטל שאמר איך בין גינייט גיוועהן על הגט אין דער גט איז בטל ומבוטל וא"כ יש לפי דבריו שני עדים על הביטול ואדרבא האחד לא נאמן שהוא עשה רשע וא"כ אמר הוא שביטל בפניו ובפני ר' צבי ובזה שוב הדרא טענתם דהתה"ד כתב דמועיל כל שאומר שביטל בפניו ועוד אחר עמו אבל גם זה אינו דע"כ לא כתב התה"ד והרמ"א בסי' מ"ב רק בע"א בקידושין והסמ"ג חושש לקידושין א"כ כל שמעיד שהי' בפניו ובפני עוד אחד בודאי חוששין לקידושין אבל כאן הרי אין כאן רק אחד שאומר כן וע"א בגירושין ודאי ל"מ וא"כ גם שמעיד שעוד אחד היה עמו ג"כ אינו נאמן. אמנם אחר העיון יש לדחות דכאן ודאי מהראוי להאמין דניהו דאין כאן שנים הא שאני התם דאין דבר שבערוה פחות משנים ולכך דעת הסמ"ג יחידית לחוש לקידושין בע"א ואפ"ה כל שאומר שהי' עוד אחד עמו נאמן מכ"ש כאן דאדרבא כל שאומר שבטלו בפני שנים הרי אדרבא מרחק האיסור אשת איש דמעיקרא וא"כ אדרבה הוא מחזק דבר שבערוה שהיה מקודם ובודאי מהראוי להאמינו וכן מצאתי בבית מאיר סימן קמ"א שכתב כך בסעיף סמ"ך. אך נראה כיון דר' דוב אמר שלא ידע כלל מהות האיש אף שמו לא ידע א"כ עכ"פ לא הכיר באונסו ואף דבגט לא בעי הכרה באונסו אבל כל שקבל מעות בודאי בעינן שיהיה מכיר באונסו וכמ"ש הב"ש סימן קל"ז ס"ק י"ד בהדיא וא"כ בודאי ל"מ דלא עדיף ממסירת מודעא דל"מ כל שקבל מעות ובעינן שיכיר באונסו. ובזה נראה דאף אם נאמין לעדות ר' צבי מכל מקום כיון שגם לפי דבריו אומר שר' דוב לא ידע כלל ממהות ענין רק שהוא סיפר לו שיוכל להרוויח מעות אבל אינו מכיר באונסו א"כ ל"מ ביטולו שבטל הגט שוב ראיתי שכתבו בשם הגאון מהר"ז ז"ל מבראד שכתב להגאון משכנות יעקב דבכה"ג דלא ידע לא מועיל הביטול ולא ציינו לי המקום ואני איני יודע היכן כתב כן ואולי במשכנות יעקב נמצא זאת ואינו ת"י לעיין וע"כ לפענ"ד הדבר ברור דאין בביטול זה ממש וגם כיון שר' דוב אמר שר' צבי אמר לו שזה האיש גירש אשתו זה שבוע או שתים א"כ בכה"ג הוה לשון ביטול לעבר ובודאי ל"מ כנלפענ"ד. והנה לכאורה רציתי לחתור אל היבשה במ"ש למעלה דכל שקיבל המעות בעינן שיכיר באונסו וה"ה כאן דזה אינו דדוקא לענין מסירת מודעא דמסר מודעא קודם נתינת הגט בזה כל שביטל אח"כ המודעות וקבל מעות אמרינן דכל שלא הכיר באונסו המודעא בטלה אבל כאן שבטל הגט אחר שביטל המודעות ל"מ אף שקבל המעות שהרי בטל בפירוש הגט. אך יש לומר כיון שר' דוב לא ידע כלל מתי בטלו ושאל לר' צבי וא"ל שזה שמונה ימים או ב' שבועות שזה גרש את אשתו א"כ עכ"פ יוכל להיות שכבר בא הגט ליד האשה ול"מ ביטולו כלל וא"כ לא הוה עד כלל וא"ל דכיון שר' דוב אומר שהיה בל"ג בעומר סמוך לשקיעת החמה שוב נצרף ג"כ מה שכ"ע יודעין דבל"ג בעומר גרש ושוב הוה ביטולו ביטול אבל זה אינו דכיון דעדותו לבד אינו סובל הביטול זולת כשנצרף מה שאנחנו יודעין שוב הו"ל כעדות מיוחדת ול"מ ועכ"פ הוה כמבטל זה שלא בפני זה שהרי לר' דוב לא היה ניכר כלל שמבטל שהוא חשב שצווח על דבר שכבר נעשה ונגמר ואף דבמבטל הגט מבואר בסימן קמ"א סעיף סמ"ך דמועיל אף זה שלא בפני זה הרי הב"ש ביאר הטעם דהוה כאילו מוסר מודעא על להבא לכן א"צ להיות ביחד וכבר ביארתי דכל שקיבל מעות לא מהני מסירת מודעא כשאינו מכיר באונסו וה"ה בזה וא"ל דלא הוה רק גילוי מלתא בעלמא דזה אינו דסוף סוף זה ר' דוב לא ידע כלל ענין הביטול ומתי ביטל ור' צבי כיחש לו שכבר גרש זה שמונה ימים או שבועות שתים והרי נגלה שבאותו יום גרש וא"כ פשיטא דלא מצטרפין אלו השנים להעיד וע"כ הגט כשר וגם יש עוד הרבה טעמים שכתבו מעלתם בשם האחרונים ואני טרוד מאד ודי במה שכתבתי לבטל העדות הנ"ל: