והנה מראש צורים נראה הרמב"ם פי"א ממאכלות אסורות הלכה כ"ה כתב בזמן שהיו א"י כלה לישראל היו לוקחין היין מכל אדם מישראל ואין חוששין לו ובח"ל לא היו לוקחין אלא מאדם שהוחזק בכשרות ובזמן הזה אין לוקחין יין בכ"מ אלא מאדם שהוחזק בכשרות וכן הבשר והגבינה והחתיכות דג שאין בהם סימן כמו שביארנו והראב"ד כתב זו אינה משנה שאין ע"ה חשודים להחליף ולא למכור דבר האסור אלא א"כ נחשד וכתב הכ"מ בשם הרשב"א שמה שמחלק רבינו בין א"י לח"ל בכמה מקומות מהלכות אלו למדה מע"ז דף ל"ט אין לוקחין יי"ח מח"ג בסוריא אלא מן המומחה וסוריא לאו דוקא אלא ה"ה לכל ח"ל וכ"ש הוא דאף א"י בזמן הזה כח"ל וכ"כ הה"מ פ"ג מהלכות אלו ובזה נסתלקה השגת הראב"ד שכתב א"א זו אינה משנה עכ"ל:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ד (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.