והנה זה ודאי דאין להמחזיק שום קנין הגוף ולא קנין פירות רק מכח תקנת הקהלות וכמ"ש הב"ח בתשובה. אך מצד תקנת הקהלה עכ"פ צריך להעלות שכר כמו שנתן להשר זה ודאי זוכה. ומה שהאריך מעלתו דכאן לא שייך מחילה הנה לפענ"ד הקונה בודאי אם יאמר בהן שהשכיר לאחר והקאנטרקט הוא בלי רמיה אז אין לו להמחזיק הראשון נגד הקונה רק נגד המחזיק השני ויקוב הדין ביניהם מצד תקנת חכמי הדור כנלפענ"ד בזה הענין וז"ב ופשוט. ולדבר הזה יסלח שלא הארכתי בפלפול כי לא נפניתי כעת וגם הדברים עתיקים והארכתי הרבה בתקנת חכמי הדור ביאור גדול אשר אין להם שורש בש"ס רק מה שראו לתקן כפי הדור ועיין בשו"ת מהרשד"ם הרבה תשובות בענין זה ובגוף דברי הקדמונים שכתבו דעכו"ם אין לו חזקת ממון הוא דוקא שם שהקשו דלימא זה אנא ישראל אנא דאין הולכין בממון אחר הרוב וע"ז שפיר כתבו דכל שיש רוב ובכל התורה מועיל רוב רק דלגבי ממון שיש חזקת ממון אמרינן סמוך מיעוטא ע"ז כתבו דבעכו"ם לא אלים כ"כ חזקת ממון נגד הרוב או חזקה אבל כל שאין לזה רוב או חזקה פשיטא שגם העכו"ם יש לו חזקת ממון ומה גם למ"ד גזל עכו"ם אסור מה"ת דל"ש ראה ויתר ועיין בירושלמי ב"ק פ"ד ובגוף הדין כבר כתבתי דאין לו קנין רק תקנת חכמי הדור הי' מצד עשיית הישר והטוב ולפענ"ד חכמי הדור ראו והתקינו כמו שתקנו חז"ל בר מצרא וא"כ עכ"פ צריך לתת כפי מה שנתן השוכר וכפי מה שנתן הוא בעצמו מקודם להשר וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קמ״ג (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
