שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קל״ו (ד׳)

ובזה נראה לי סברא ברורה דשפיר כתבו התוס' דבכור לא מצי לאוקמי דהא קדוש מרחם. וא"ל דמיירי בהקדישו לבכור לעולה קודם שיצא מרחם דזה אינו דבזה שייך לומר דמכל מקום הי' איתא בשאלה וא"ל דשייך תגלי מלתא למפרע דזהו רק היכא דכעת נתברר למפרע דומיא דהתם דנתברר למפרע שלא הי' צריכה חליצה אבל כאן כעת לא הי' יכול לשאול דהי' בכור וא"כ קודם שבא לעולם שפיר היה יכול לשאול ואיסור קל הוא דאיתא בשאלה ואגלי מלתא למפרע לא שייך בזה ודו"ק כי הוא חריף ועמוק עמוק. ובפשיטות ל"ק דא"כ שוב לא מצי לחול חלב על ההקדש דהא טרם שיצא לאויר העולם עדיין לא חל איסור חלב כמבואר ביו"ד סימן ס"ד וא"כ חלב לא מצי לחול על איסור הקדש ודוק. ובקושייתך ג"כ יש לומר דכ"כ לתמוה על הצל"ח דבהחזקת טובה לא שייך ח"ש. אמנם נתיישבתי דיש לומר כיון דגוף דח"ש מותר כשאכל ח"ש או נהנה מכ"ש דהחזקת טובה בעד זה מותר דלא יהיה טפל חמור מן העיקר. ולפ"ז ניהו דמודה ר"ל באיסורי הנאה היינו כשנהנה בעצמות האיסור דאז נהנה הרבה אבל מה שמחזיק לו טובה זה לא מקרי נהנה רק בחצי זית דאינו מקבל טובה רק בחצי זית ודו"ק כי זה ברור: