שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קל״ד (ב׳)

מכתבו הגיעני היום והנה על השאלה באחד שמלח דגים בביטין של גוים בעבר הנהר טינא והענין כך הוא ששם המה נמצאים ביטין כשרים וטריפות ועל הכשרים היו שומר ישראל וזה כארבעה חדשים אשר מת השומר ונשארו הגיגיות הללו בלי שום שומר רק בחזקת הגוים אשר שלהם המה ועשה ישראל אחד מכאן בביטין אשר הי' מקדם קדמתה כשרים ומלח בהם דגים וזה מעשה המליחה כשתים ושלש שעות אחר המליחה נתמלא כל הביט מציר הדגים עד שעלה למעלה על הדגים כטפח ויותר והביטין לא הוגעלו כלל מקודם ושם נצודים ג"כ דגים טמאים רק בטח על אמירת הגוים שאמרו לו שלא נמלח בהם דגים טמאים זת"ד השאלה הדבר ברור שכשר ול"מ להנוב"י דגם כבוש אינו אסור וכ"כ במנחת יעקב בודאי כשר ואף להש"ך כאן הסיח לפ"ת ואף ספק מסל"ת בדרבנן כשר ומה גם שהביטין היו בחזקת כשרות כי היה ממונה עליהם ואף לאחר שמת עכ"פ חזקת כשרות היה עליהן. וגם לפמ"ש בשו"ת מבי"ט ח"ב סימן מ"ט דבדרבנן נאמן אף בלי מסיח לפי תומו ואף שבעצי ארזים תמה בסימן י"ז ס"ק נ"ז כבר כתבתי בחידושי להלכות מליחה סימן ס"ט בכת"י שבכל איסורין שא"צ תורת עדות וכל הפסולים כשרין ועיין ט"ז סימן צ"ח ס"ק ב' גם בלי מסל"ת כשר אם כן בודאי כשר: