מכתבו נמסר לי היום ואני טרוד מאד וע"כ לדבר הזה יסלח כי לא יחדתי מכתב כראוי. בדבר קושיתו על הפרמ"ג לא זכיתי להבין ההבדל שבין שמינה לבין נבילה וטריפה והרי גם בשמינה היה מקום לאסור בבשול ובהנאה וגם גוף דבריו דלכך בנבלה וטריפה שייך חתיכה נ"נ כיון דלענין הנאה הוא נעשה גוף אחד לא יתכן דאיך שייך לומר דאכילה יגרר בתר הנאה ואדרבא כל דבאכילה ל"ש חלות בב"ח לא חל על הנאה ג"כ וז"פ. ובזה ישבתי זה רבות בשנים קושית הפ"י בסוגיא דמשרת שהקשה דאיך אפשר ללמוד מבשר בחלב טעם כעיקר נימא שאני בשר בחלב דאסור בהנאה ע"ש שהגדיל התימה. וזה באמת אינו דאם נימא דטעם כעיקר בשאר אסורים מותר רק בב"ח בשביל דאסור בהנאה הא כל שלא חל שם בב"ח על אכילה א"כ לא מקרי בב"ח ול"ש דבב"ח אסור בהנאה כ"ז דבאכילה לא חל בב"ח והארכתי בזה בדרוש לשבת הגדול וגם כאן פשיטא דכל דלענין אכילה לא חל ענין בב"ח גם בהנאה לא תאסר וז"ב. והנני דוש"ת באהבה כותב בנחיצה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק״ל (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
