שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קי״ד (ב׳)

מכתבו הגיעני כמו רגע ואני עודני עיף מהצום. על דבר שאלתו סופר שעסק בתיקון ספר תורה ונפלה טיפת דיו על שתי אותיות האמצעות של שם הויה ב"ה על ה' ו' ולא היה ניכר צורתם והסופר במהירות לקח תיכף נייר על הדיו בעודה לחה ונבלע הטיפת דיו בנייר ועדיין נשאר שחרות הטיפת דיו והה"א גם עתה נשתנה צורתה קצת והוי"ו נכרת היטב רק שחרות הדיו של הטיפה ניכרת על הוי"ו כדת מה לעשות. הנה הדברים פשוטים מה שכתב מעלתו. והנה מ"ש דיש לחוש לשם שלא כסדרן זה אינו דלא קי"ל כמ"ש במגן גבורים וביד שאול ולקדור השם אין דעתי נוחה כי אותן האותיות שהם כשרים למה יגרע שם אבינו ועל דעתי נכון יותר להסיר היריעה ולגנזה בקדושה כמשפט ובכ"ז אם קשה לגנז כל היריעה יקדרו עם עוד תיבות אחרות כי גם הגניזה קשה בעיני כי למה יגרע היריעה כלה לגניזה וע"כ נכון כמ"ש מעלתו ואף שכתוב בספר חסידים דגניזה מותר מטעם שהמלך פורץ לעשות לו גדר ואף אם אינו פסול רק שאינו נאה כ"כ מותר לגנוז מכל מקום קשה הדבר וע"כ אם קשה הדבר לגנוז יעשה כמ"ש מעלתו ויש חשש דיהיה השם על המטלית וע"כ יראה שיצמצם שלא יהיה השם על המטלית רק שאר התיבות יהיו על המטלית והשם על הקלף כנלפענ"ד כי את אלקים אני ירא. אלה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש: