שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן קי״ב (ב׳)

מכתבם הגיעני על דברי ריבות בשעריכם עם הרב האב"ד: והנה לא אכחד קושט דברי אמת אשר כמה וכמה מכתבים הגיעני זה איזה חדשים ואולי עוד בקיץ העבר משני הצדדים מצד הרב ומצדיכם לחוות דעתי בענין זה ואני הייתי כמחריש יען כי בעוה"ר הדור נפרץ והענין הוא ענין קשה כי אם הרב צודק בדינו בלי ספק הוא ענין דיני נפשות לפסול האדם ולעשותו רשע וגם להורידו מפרנסתו ותהי להיפך אם הרב אינו צודק בדינו באמת הוא מאכיל טריפות וקל הדעת ואסור לסמוך עליו בהוראות או"ה ומכ"ש בדיני נדה אשר יש חשש כרת וכן בחמץ בפסח וכדומה. ואני מבחוץ ואיני יודע האמת כי בעוה"ר בדורינו רבה הפרצה אשר אם יקרה איזה מחלוקת כל אחד עוטף מה שיכול לעטוף בוז וקלון על רעהו מרבים העם להביא בוז ומשטמה על רעהו ואף כי רבו האומרים שאינו ירא שמים הוא התנצל וכן העומדים לימינו כי זה בעבור שאינו מחסידי הזמן ע"כ הרחיקו אותו ואני יודע ג"כ כי אינו נוטה להחסידים וגם על חותנו הרב הוא מצחק עליו ואומר לכל סכל הוא וגם על אביו הרב המנוח ז"ל היה אומר שהשוחט שלו לא הי' ראוי לשחיטה והוכחתיו על פניו זה רבות בשנים בעת שהיה רוצה לפסול השוחט ואני החזקתי בימין השוחט וכן הורה הרב הגאון הצדיק מוה' יוסף באב"ד נ"י שהיה אז סמוך ונראה שהיה אבד"ק סניטין. אמנם חלילה לי לפסול אותו עבור זה ואולי יש בו מדעת קונו ואינו נח בדרכי החסידות כאלו והוא נוטה אחרי חסידים הראשונים או להמתנגדים הראשונים אשר היו גדולי תורה ויראים ושלימים. וע"כ מנעתי להגיד דעתי בזה. כי אף שהיה לו כמה פעמים פ"פ לפני ושאל אותי שאלות בד"ת אף כי לא ראיתי בהם חריצות גדול בכ"ז אמרתי אולי יש בו תורה ויראת שמים וגם הוא רפש מדבית אבא כי כפי הראות הוא נכד הגאון החכם צבי ז"ל. אמנם כעת בהגיע אלי ההעתקה מהרב הגאון אבד"ק סיגיט שהוא הורה לאסור אשה אחת בגליל שלו ועשה השתדלות רב עד שהבעל גרשה ואח"כ בא הבעל ל"ק פלוני והרב האב"ד נתן לו התרה והחזיר המרשעת לביתו ובזה לא מצאתי לו שום צד לחפות עליו כי למה לו להיתר מה שאסר הרב אבד"ק סיגיט ובלי ספק הרב אבד"ק סיגיט כתורה עשה ובודאי חקר ודרש היטב עד שהשתדל לשלח האשה בג"פ וגם הוא ידע כח השלום ובכ"ז לבו ראה להוציא המרשעת בג"פ. אמנם אף אם אומר כי הרב מגוואזיטץ כביר מצא ידו בכחא דהתירא להתיר האשה הלזו מה שלא יאומן וגם היה לו למלוך בגדולי הדור טרם שעשה מעשה: