מכתב מגלת עפה הגיעני היום לנכון. בדבר הבריללין הירוקים שנושאין הכואבי עינים להגן מפני החמה אם מותר לשאת בשבת במקום שאין עירוב והאריך מעלתו בזה והביא מ"ש לו הגאון מוהר"ר יעקב עטלינגער נ"י והנה כל פלפולו ראיתי שהוא רק בדרך שיוכל המעיין לנטות לכאן ולכאן. אמנם ראיתי מה שהביא דברי הפ"י בשבת דף נ"ח בהך דעיר של זהב דהקשה הא הוה שלא כדרך הוצאה וע"ז האריך מעלתו לחלק בין אם מוציא לשם תכשיט דמחשבתו משויא ליה מקום ובין כשעושה רק להגן מן הצער. הנה כעין זה ימצא ברמב"ן בחידושיו לשבת דף ה' גבי ידו של אדם חשוב לו כד' על ד' והקשה ת"ל דמחשבתו משוי ליה מקום וע"ש שמחלק כה"ג וביאור הדברים היטב כתבתי בחיבורי יד שאול סימן ער"ה ס"ק א' במהד"ב יע"ש וידרשנו שם. אמנם כשפתחתי ספר הפ"י מצאתי שכתבתי בגליון הפ"י בדף סמ"ך במה שהקשה דהוה שלא כדרך המוציאין כתבתי בגליון שלא ראה הפ"י דברי הט"ז והמג"א סימן ש"ג סעיף ט' שחלקו על הב"ח דכל שגם בחול מוציא כך לא מקרי שלא כדרך המוציאין. וכתבתי שבזה ל"ק גם קושית הפ"י בדף נ"ט בעיר של זהב יעו"ש וא"כ גם כאן כל שמוציא כדרך שמוציא אף בחול וזה דרך הכואבי עינים שיוצאין בו גם בחול להגן מפני החמה מקרי כדרך המוציאין וא"כ שוב אסור ובפרט ששייך בזה חשש שמא יפלו דאף שיש לו מוטות ונסבך בשערות הראש לפעמים ניתק מעל עיניו ונופל כמ"ש החיי אדם ויש לאסור ועיין בספר תוס' שבת סימן ש"א ס"ק מ"ז באותן הנוהגי' לשאת מטלית שחור נגד עינים אפשר דשרי דהוה רפואה ע"ש שמסופק בזה. מיהו כיון שאין לנו בזמן הזה רה"ר גמור יש להקל ואף דהט"ז כתב בזה להחמיר מכל מקום לגדולי הפוסקים אין לנו רה"ר. ובשו"ת בית אפרים חלק או"ח האריך בזה וא"כ יש להקל כיון דהוה רפואה כמ"ש חכמי הרופאים וכבר כתב הב"ח דבהאנדשאה נוהגין להקל דאין לנו בזמן הזה רה"ר ע"ש וא"כ מכ"ש בבריללין דהוא רפואה ודאי מי שסומך על זה אין מזניחין אותו כנלפענ"ד. כי לא עיינתי בזה היטב כי טרדות רבות עלי וגם לא נשאר לי העתק ואם יוכל להעתיק לי מ"ש בזה מה טוב דברי הכותב בנחיצה הדו"ש:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
