מכתבו הגיעני היום ואני עמוס הטרדות ואמרתי להשיב בקצרה מה שהקשה בהא דאמרו בערכין דף כ"א המשכיר בית לחבירו ונתנגע אומר לו הרי שלך לפניך והיא ברייתא מפורשת ולמה לא הביא הרמב"ם זאת לא בשכירות ולא בנגעים. יעיין בתוס' שם מה שהקשו בזה דאם אסור בהנאה לא יוכל לומר הרי שלך לפניך וכיון דהרמב"ם פסק פט"ו מטומאת צרעת דבית המנוגע אסור בהנאה לא יוכל לומר הרי שלך לפניך ומה דהתוס' מחלקין בין בית זה לבית סתם הרמב"ם לא ס"ל כן וא"כ לא היה לו מה להביא ועיין ש"ך יו"ד סימן רכ"א ס"ק מ"ה ובנקודת הכסף שם ובחיבורי יד שאול כתבתי באורך שם לבאר קושית התוס' יעו"ש. מה שהקשה למה לא הביא הרמב"ם דהך דנפל דליקה מאליה. הנה הרמב"ם פסק דאפר הקדש לעולם אסור וכל שלא מעל ולא נפיק לחולין בודאי אסור ולא היה לו מה להביא. מה שהקשה בדברי הימים דדוד אמר ואני בעניי הכינותי לבית ד' והרי אמרו במעילה דף י"ד דבונין בחול ואח"כ מקדשין דלא ליתי לידי תקלה. הנה לפמ"ש התוס' שם דבציבור לב ב"ד מתנין עליהם ודוד המלך שהקדיש לצרכי בהמ"ק ולציבור וגם הציבור ג"כ התנדבו שם א"כ היה לב ב"ד מתנין עליהם ועיין משנה למלך פ"ד משקלים. ומה שהקשה דבקידושין דף נ"ה אמרו דלא נתנה תורה למלאכי השרת ולמה במעילה חשו לזה. לק"מ דכל דיכול לתקן לבנות בחיל למה לא יעשו תקנה אבל בקידושין שם אי אפשר בתקנה לכך אמרו לא נתנה תורה למלאכי השרת ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.