שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן ק׳ (ב׳)

ראיתי מ"ש ש"ב הגאון הצדיק מצאנז נ"י והנה יפה העיר דבעינן עד חוטמו אבל כל שלא בדק בחוטמו יוכל להיות דעוד חיה יחי' ואולי הלך משם ומ"ש הגאון די"ל דבעגונה הקילו וסגי בעד לבו לפענ"ד צ"ע דהרי חזינין דברוב גוססין למיתה לא התירו בעגונה כמ"ש התוס' דף קכ"א ע"א ד"ה ולא דאין מעידין עליו אע"פ שרובן מתים ובודאי לא עדיף עד לבו מאילו היה גוסס והרי לענין שבת מחללין על הגוסס כמ"ש בשו"ת ב"י סי' נ"ט וא"כ חזינין דלא מקילין בעגונה ולא אזלינן בתר רובא. ולכאורה רציתי לומר דכאן הוי גוסס בידי אדם וגוסס בידי אדם מדמינן לטריפה כמבואר בסנהדרין דף ע"ט ע"ב אבל המעיין בתוס' שם ד"ה בגוסס יראה דגוסס בידי אדם ג"כ אינו ברור אם לא נחשבנו כחי וא"כ אפשר דגם בעגונה נחשבנו כחי ולא סמכינן שמת וע"כ לא מצאתי היתר ברור בזה ועכ"פ לא עדיף מרוב וכיון שלא סמכינין בעגונה ברוב גם ע"ז לא סמכינן וכל שלא בדק עד חוטמו יש לחוש: