גם לפענ"ד נראה דבר חדש דבזמנינו שיש חרגמ"ה בודאי נתפייס כל שקדשה וכנסה לחופה דהא ידע שלא יוכל לגרשה בע"כ וע"כ שראה וידע וע"כ אני במקומי עומד ואין מועיל להבן שום טענה. גם אודות האלמנה כ"כ לו שאין הדין עם האלמנה גם מה שהוסיף כאן אינו נראה. ומפני טרדת הימים האלו אני מקצר אבל הדין עם הבעה"ב ומה לה אם נשרף הבית כל שיש לה בית שתכניס שם החפצים שלה א"י למחות ובפרט שנתרצית. ומ"ש שארשה לו שיעשה נגד הלבושי שרד בזה לא אוכל להרשות ויעיין היטב ואם הוא מיקל נגד הלב"ש לא יעשה נגדו גם בנו מעמיס עלי להגיד לו חוות דעתי נגד החוות דעת בכמה שאלות אבקש שלא יעמיס עלי ואני לא אוכל השב על ענינים כאלו כי אם נרצה להשיב על דברים כאלו אין קץ וע"כ לא יטריח אותי בזה דברי הדוש"ת באהבה:
שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל א׳ סימן א׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
