שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן פ״ו

א אשר שאלוני השו"ב המופלגים דפה יצ"ו הנה בנדון סרכא שלא כסדרן הצריכה מיעוך ותחתיה יש כמו נצרר הדם קודם נפיחה וכשנופחין הריאה הלך הנצרר הנ"ל והי' כלא הי' הנה תליא במחלוקת התוס' ורש"י דהנה איתא בגמרא פלוגתא אי מדמין ריאה לשמנה שרצים ומסיים בגמרא אלא ל"ש ופירש"י ל"ש וכשרה דק"ל אדומה כשרה מדר' נתן ותוס' מפרשים ל"ש וטריפה ומה שאמרינן לקמן אדומה כשירה מדר' נתן היינו שמתלבנית ע"י נפיחה והרא"ש לא רצה לפרש כן כהתוס' כי כל מידי בריאה כשהיא נפיחה משערין ע"כ פירש הרא"ש כר' אפרים דכאן מיירי כשיש מכה בדופן כנגד המראה ולפי פירוש הרא"ש יכולין להכשיר בכאן כי כשמתלבנית ע"י נפיחה אין עליה שום ריעותא: ב ובנידון סרכא קצרה מבשר הריאה עד שהבשר תחתיו מקמט דעתי לפסוק כהנוב"י להכשיר באם עדיין מקמיט אחר הסרת סרכא ודוקא בקמט מחמת חולי מצטרף לת"ר אבל בקמט מברייתא אינו מצטרף לת"ר: ג ובנדון נחלק בדרי האוני שאינה נחלק לשנים ברחבה ויוצאת ממנה סרכא שלא כסדרן אפילו מחלק הקטן לא הוי תר"ל ומהני מיעוך: ד ובנידון בשר בלוי שיש תחתיה ריעותא כגון נגלד פורתא וכדומה פסקינן כהט"ז דלא מטריף רק כשיש תחתיה ריעותא המטריף דאין בשר בלוי ריעותא להצטרף לתר"ל לדעתו רק באם יש בשר בלוי כגון בשר שהרופא גררו בודאי ריעותא גמורה מקרי להצטרף לת"ר: ה ובנידון קרום חדש על הריאה צריך לקלפו ולנפחו ואם לא יוכלו לקלפו בנחת וקלפו בחוזק ומחמת הקליפה נפתחו הקרומים דעתי להכשיר: ו ובנידון נחלק בעבי' כגון הארוכה ועבה שנחלק הר שלה מסכים אני להכשיר כפי המנהג מקדם בכאן: