שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן א׳ (י״ט)

ודרך אגב אעתיק מ"ש פה כעת טריסקאוויטץ סמוך לדרחהביטש שנתרי"א להרב החריף מוה' אורי וואלף מלבוב תשובה בענין זה מ"ש לישב קושית המפורשים מ"ש בעל ראשון דל"מ בדיקה מבעל שלישי ולזה אמר עפ"י דברי הב"י שהקשה דמה מועיל בדיקה הא יש לחוש דמהמקור בא ומה שאינו מוציא דם מפני שאין כל האצבעות שוות וכתב דכיון דרוב נשים אינן רואות דם יש לתלות דהוא מן הרוב ולפ"ז אמר דבבעל הראשון דיש לתלות שהאצבע הלז אינו שוה לשאר אצבעות א"כ לא יצאת האשה מהרוב ורק שהאצבע גרם לכך ל"מ בדיקה משא"כ בבעל שלישי שהוחזקה לכל האצבעות א"כ נהיה מוכרחין להוציאה מהרוב שוב מועיל בדיקה כמ"ש הב"י והשבתי בצום י"ז תמוז דאף שדבר חכמה אמר מ"מ קשה אם הבעל הראשון נשא עוד אשה ואינה רואית דם מחמת תשמיש א"כ ע"כ שהיא יוצאת מן הרוב ושוב יהי' מועיל בדיקה בבעל ראשון וזה לא מצינו ובלא"ה לכאורה אין מקום לדבריו דהא גוף קושית הב"י ע"כ הוא להפוסקים דבבעל הראשון מועיל בדיקה דאל"כ מה קושיא הא הוחזקה לכל האצבעות וכמדומה שכ"כ הנוב"י בהדיא וע"ז תירץ דתלינן ברוב וא"כ הן נסתר בנינו אמנם באמת יש לומר דקושית הב"י הוא אף דהוחזקה לכל אצבעות היינו אצבעות בעח"י המתנועע ומרגישה אבל בדיקת אצבע של שפופרת אינה מרגשת אמנם כן לפ"ז שוב יש לומר דבלא"ה לא קשה קושית המפרשים דלכך בבעל ראשון ל"מ בדיקה דבאמת אין כל אצבעות שוות וי"ל מכ"ש בדיקת שפופרת ול"מ אף הרוב לזה משא"כ בבעל שלישי דהוחזקה לכל אצבעות רק דהחשש שהשפופרת אין דומה לכל האצבעות בעח"י בזה שפיר כתב הב"י דתלינן בהרוב נשים ודו"ק היטב וכ"ז כתבת בלי עיון בספר ולפ"ז צ"ב מ"ש הש"ך סי' קפ"ז ס"ק י"ג דאם בדקה בראשון ונמצא על המוך אסורה לכל דבאמת נימא להיפך דהשפופרת גרע מאצבע ואצבע בעל השני לא יהי' כ"כ כמו האצבע הראשון ול"ש הרוב וגם לא הוחזקה לכל האצבעות מיהו ז"א דלכ"ע השפופרת קיל מכל האצבעות וכל שראתה בשפופרת הוחזקה לכל האצבעות והנה במה שהאריך הנו"ב אי בימי ספירתה חשוב חזקת טהרה או חזקת טומאה ע"ש סי' נ"ז בזה ישבתי דברי הד"מ סי' קכ"ד ביו"ד שכתב לענין החמאה דבשאר איסורים אינו נאמן נגד זה שאמר שהוא תיקן לו וכתב הד"מ דא"ל דדוקא באתחזיק איסורא וע"ז הקשה אחד מהתלמודים בלמדינו שנת תרי"ט עש"ק יתרו ט"ז שבט דהך דפלוני טיהר לי את הכתם הוה תיובתא דעכ"פ לא אתחזיק איסור דהא כל שיוכל להיות שהכתם טהור לא מקרי אתחזיק איסורא ולפמ"ש א"ש דהא סתמא אמרו אף בימי ספירתה ואז מקרי אתחזיק אסורא וכמ"ש התוס' והנו"ב ע"ש ודו"ק: