שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן פ״ב

ישאו הרים שלום לדייני ישראל הרבנים המופלגים הנקובים בשמותם הרב המאוה"ג המפורסם וכו' מו"ה דוד נ"י והרב המופלג מו"ה צבי נ"י ולעילא מנהון כבוד יד"נ הרב הגאון הגדול וכו' המפורסם מו"ה מאיר צבי נ"י וויטמאיר האבד"ק סאמביר. יקרתם נמסר לי ע"י הישיש מוהרצ"ה הנ"ל אור ליום ב' שבועות. והנה אם כי אני יושב פה קרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין וחסר ספרים עקרים בכ"ז לא יכולתי מלט משא הפצרת מוהרצ"ה הנ"ל לבלי לענות על ריב אשר יש חלול השם בדבר. והנה עברתי על הטו"ת אשר ערכו לפני ועל הכתבים ופסקים כאשר רשמתי הכל אשר לכל בכת"י וחתימתי. והנה טרם יהיה כל שיח מאוד מאד יפלא בעיני והיטב חרה לי על המופלג מו"ה יוסלי מ"ק חירוב אשר אף לו יהי כדבריו איך מלא לבבו לעשות מעשה ולצוות לשכור העסק מחמת שיש לו כח הרשאה מר"מ נגד ר"צ ואם הוא בא בשכרו איך עשה מעשה אולי טעה ואין אדם רואה חוב לעצמו ומה יעשה אח"כ אם יתברר שטעה הכי יוכל להשיב את אשר הוסיף ע"ז חמשה אלפים ר"כ וע"ז אני קורא מ"ש במשלי רש עושה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר שאינו דבר והפוכו ופירשתי דהנה העשיר כשעושה כף רמיה יכול להשתכר לעצמו אבל העני כשעושה כף רמיה הוא אין לו מה לשקול והוא מכרו ליד איש חרוץ והוא מתעשר עי"ז וזהו שקובל שלמה בחכמתו רש עושה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר היינו שהוא פועל יוצא לשלישי והכף רמיה שהרש עושה היא תעשיר להחרוץ כמו כן אני אומר על ר"י הוא עשה כף רמיה במח"כ ע"י קבלת סך מועט ונתן אצבע בין שיני ר' יצחק משה לשכור העסק והוסיף הוספות גדולות בכל שנה. והנה באמת לא יחרוך רמיה צידו כי ת"ל יש דין בישראל והיטב אשר דברו הרבנים המופלגים והרב הה"ג מוהמצ"ה נ"י ויפה השיגו עליו בטענות נצחיות. אמנם לאשר לא יהי' דברי ריקם אמרתי לכתוב פלפלת כל שהוא. והנה ר"י הנ"ל חגר בעוז מתניו ויתאמץ לעלות במרכבת רבינו משה ז"ל הובא בש"ע סי' קנ"א וסי' ר"ה דמי שהוחזק להיות גזלן א"צ למסירת מודעא וע"ז תמך יסודתו שר"ד הוא גזלן וא"צ למסירת מודעא והנה מקודם אבאר דברי רבינו התמוהים דא"כ היאך קאמר בב"ב דף מ"א ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דר"נ קרקע אין לו מעות יש לו מא"ל רב ביבי מימרא הוא ומימרא לר"ה לא ס"ל ולמה לא משני דהוחזק בגזלן שאני וכבר נאמרו בזה דברים רבים. ולפענ"ד נראה דהנה בהא דלקח מסקריקון וחזר ולקח מבעה"ב כתב רשב"ם בדף מ"ז ד"ה לקח דמיירי דלבעה"ב לא נתן דמים דאם נתן דמים גם הסקריקון בעצמם אם הי' קונים מנגזל הי' מועיל כדר"ה ע"ש והנה לרב ביבי מצי מיירי שגם לבעה"ב נתן מעות רק דאמרינן דמיראת הגזלן הוכרח להסכים שהסקריקון הוחזק לגזלן ידוע ולפ"ז ע"ז שפיר קאמר ר"ב דקרקע אין לו אבל מעות יש לו והיינו אף שנתן מעות להבעה"ב וה"א דקנסינן ליה ויפסיד מעותיו בשביל שלקח מסקריקון קמ"ל דמעות יש לו אבל הקרקע אין לו לפי שהי' מוכרח להקנות לו. ובזה שפיר מקשה על ר"ה דלר"ה בתלוה וזבין זביניה זביני וניהו דהסקרוקון הוחזק לגזלן אבל הבעה"ב לא הוחזק בודאי לגזלן רק דאמרינן דשתק מיראת הסקריקון אבל פשיטא שלר"ה בזה אמרינן דהסכים באמת ולא מחמת יראת הגזלן. ובזה מיושב היטב קושית התוס' בב"ב דף מ"ז ד"ה ור"ב שהקשו דהא ר"ב פליג ע"ש ולפמ"ש דהא ר"ב סתם אמר דקרקע אין לו והנה לענין אם לא נתן להבעה"ב רק להגזלן בזה לא פליג ר"ה אבל אם נתן להבעה"ב בזה פליג ר"ה ונמצא שפיר אמר ור"ב מסיים שמשמע שניהם ובאחד פליג ר"ה ובאחד מסכים ודו"ק היטב: