שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ח׳ (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה מעלתו הביא מ"ש בהשמטות לספר טיב גיטין דיש לכתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא ואם כתב המכונה צ"ע והעיד שראה גט אחד שנסדר בבית דינו של הגאון מוהרמ"ס זלה"ה מפ"ב וכתוב כך וכתב הוא הטעם משום דכל שנקרא כן לר"ת הרי הוא מעיקר השם וע"ז כתב דה"ה כאן ומעלתו האריך להחזיק הגט והנה לא העלה דבר ברור בזה ואני אומר אי מהא לא איריא דזה אינו דבר ברור כל כך ואטו מאן דלא ידע הוא לאו גברא רבה הוא אך מה שיש לעיין הוא עפמ"ש הב"ש בשמות אנשים מנחם דמתקרי נחום המכונה מנלי או מנלא ולפענ"ד השם מנלא הוא משם מן שכתב אח"כ מנחם דמתקרי מן ולגעגועים היו קורין אותו מנלא ועשו מנו"ן פשוטה כפופה לגעגועים והאריכו אותו וא"כ לפ"ז נ"ל דאם קראו אותו מנלא משם מן וכיון דבמן האריכו דיש לכתוב דמתקרי דהוא שם נגזר מלה"ק שוב מהראוי לכתוב דמתקרי מנלא דהוא שם געגועי' משם מן והוא מלה"ק אך לפענ"ד נ"ל דמלבד דגם שם מן בעצמו אינו מבורר אם דמתקריאו המכונה יעו"ש בב"ש ובטיב גיטין שהאריכו בזה אבל כאן דלא ידענו משם מן כלל רק מנחם מנלא פשיטא דבדיעבד שכבר נשתלח אין לחוש אם כתוב המכונה מנלא. ובדבר שלא היה מעורה בשטה שביעית ועשירית גם בזה בדיעבד במקום עיגון אין לחוש כמבואר סי' קכ"ה סי"ח בהג"ה ודעת זקני הב"ח דגם לכתחילה כשר ומכ"ש בדיעבד שכבר נשתלח פשיטא דיש לחוש לכבודו של זקן והגט כשר ועיין ג"פ ס"ק פ"ה שכתב גם כן דבדיעבד כשר. אך מה שהביא בשם סדר הגט בסי' קנ"ד סל"ו לא מצאתי בהחפזי ועיין בישועת יעקב סי' קכ"ה שם שהביא ג"כ דיש להכשיר בדיעבד. אחרי צאת המכתב מאתי נתיישבתי בדעתי דיש לכתוב דמתקרי דכבר נודע דהמכונה לא שייך רק בשם שנתכנה ואינו אותו השם כמו שם לעז היוצא מתוך לשון הקודש ועיין רד"ק בפסוק כי לא ידעתי אכנה וברש"י מגלה המכנה בעריות וכאן כל דכתוב אליעזר ליפא איך יפול לשון המכונה ליפא וכן בנ"ד דנכתב מנחם מנלא איך יתכן לשון המכונה מנלא וע"כ דיש לכתוב דמתקרי דהיינו שבפי כל נקרא מנלי בלבד ואף שגם זה דחוק מ"מ דחיק ומוקי אנפשיה כאילו היה כתוב דמתקרא מנלא לבד אמנם בכ"ז אין לפסול בדיעבד אם יכתוב המכונה דהיינו דבלה"ק אינו נקרא רק מנחם והשם לעז הוא המכונה מנלא. ובהך דבעינן מעורה היה קשה לי לפום רהיטא דמה חשש יש בזה דא"ל דשמא יכתוב ביני שיטי והא יהיה יותר מי"ב שיטין והרי נהגו לכתוב י"ב שיטין ומזה היה נראה די"ב שיטין אינו מעכב או דמעורה אינו מעכב והיה קשה לי דלר"א דפוסל במזוייף מתוכו זולת שהוא ניכר שמזוייף ואם כן בי"ב שיטין הרי ניכר שהוא מזוייף והיה לי פלפול ומצאתי בישועת יעקב סי' קכ"ה ס"ק ח' הערות האלו ונהניתי וע"כ קצרתי:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.