שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ע״ה (ב׳)

מכתבך הגיעני היום ובדבר אלמנה אחת שהי' לה מעות יתומים ונשאה ונתנה בהם ולותה עוד מעות מאחרים. והנה לאחר הלואה מאחרים בנתה לה בית גדול בחדרים רבים והקדישה בבית חדר אחד להיות בהכנ"ס לאנשים וחדר אחד שיהי' בהכנ"ס לנשים והתנית שמקדישה עד זמן עשרה שנים ואח"כ הרשות בידה לחזור בה ולעשות מה שתרצה ונתנה כתב התחייבות לאיזה אנשים שיתפללו שמה משך עשרה שנים וזה שתי שנים שעברו מזמן הנ"ל באו בע"ח ונגשו אותה ואין בידה לשלם החובות אשר עליה ונתנו אותה בבית השולדענהויז ואם תוכל למכור כל הבית אזי תוכל לפרוע כל החובות אבל בהיות שבהמ"ד בתוכו אי אפשר למוכרו. עתה נפשו בשאלתו אם תוכל למכור כל הבית. והנה האריך אם בהכנ"ס יש לה קדושת הגוף או קדושת דמים ודעתו דאף אם הוא קדושת הגוף מכל מקום הרי כיון שלא היה רק משך עשרה שנים ואח"כ הוה ברשותה לחזור לא הוה רק כקדושת דמים וע"ז הביא דברי התוס' גיטין דף מ"ם שביארו ההבדל בין קדושת הגוף לקדושת דמים דזו חוזרת ביובל ע"ש הרי דכה"ג לא הוה רק קדושת דמים. ובזה יישב קושית הקצה"ח סי' קי"ז מאצטלא דפרסוה אמיתנא. והנה מה שיישב קושית הקצה"ח כיון לדעתי שכבר כתבתי בקונטרסי לקונמות. ואפס קצה נדפס בחבורי יד שאול סי' רכ"א ס"ק י"ט. אמנם אני כתבתי דשם לא הי' יכול להקדישו רק לזמן. ובזה הבאתי דברי הכפת תמרים שכתב כעין זה. אבל מה שרצה לחדש דכל שהתנה לזמן הוה רק קדושת דמים אבל במחנה אפרים הלכות צדקה סי' י"ב נראה שלא סבירא ליה כן אבל מ"מ לענין דינא מסיק דמועיל תנאי. והנה מ"ש דמועיל שאלה עיין ר"ן בנדרים דף פ"ה דנחלקו הרשב"א והר"ן בזה וזה הוה כמסרה ליד גזבר דהרי כבר התפללו בבהמ"ד וזכו בה וכל מ"ש בפרט זה אינו נכון. אמנם מ"ש שיכולה למכרו לנכרים הנה לפע"ד זה אי אפשר דלפי דברי הרמב"ן דהוה תשמישי מצוה והר"ן גם הוא דעתו דהוה קדושה שנים דהבהכ"נ יוצא על הדמים והדמים אח"כ יצאו לחולין וכאן כיון שמכרה לנכרים והדמים יצאו לחולין לבע"ח הרי נפקע קדושה בכדי וזה לא אמרינן מה גם כיון דבהכנ"ס חקוק עליו שמות קדושים ומוכרח לקדרם וזה אי אפשר לעשות ועיין שו"ת נוב"י מהד"ת חלק א"ח סי' י"ז בזה וע"כ לפענ"ד קשה הדבר להתיר בתוך משך הזמן והרי בתוך הזמן לכ"ע פדאן חוזרות וקדושות כנלפענ"ד ודו"ק: