שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ע״ג (ד׳)

והנה גוף פסולו של השו"ב באמת אין בו כדאי דגוף הגב"ע היה בלילה וגם נגבה שלא בפניו ואף דהוה כבע"ד אלם דהי' יריאים שלא ישמע בין החיים מפני מוראה ואף גם דאפרושי מאיסורא שרי כמ"ש המאירי ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב מכל מקום בלילה ודאי ל"מ. והנה גם הגב"ע שנגבה להכשיר היה ג"כ שלא בפניו אבל כבר כתב בשו"ת הרמ"א סי' י"ב דבכה"ג שעדות הראשון נגבה שלא בפניו גם הגב"ע להכשיר יוכל להיות שלא בפני בע"ד ועכ"פ לא יפסל בזה ע"ש וא"כ עכ"פ הגב"ע השני כשרה יותר משום שהיה ביום וגם גוף הגב"ע הראשון אני הייתי במנין ונגבה מאחד ממשרתי הפאכט הנקרא ארביטאהר והוא מגולח זקן ומלבד שנודע שזה מקלי הדעת ומגולח זקן אף גם דעכ"פ נוגע הוא בודאי שהפאכטירס רוצים בהשו"ב הישינים שעי"ז ירבו הקונים שמהשו"ב החדש לא ירצו ליקח ועיין ברדב"ז שנסתפק אי משרתי הבית יכולים להעיד ועיין תומים סימן ל"ג מכ"ש בזה ואפשר כל העדות בטל כיון דנמצא אחד מהם פסול ואף דנוגע דעת הרבה פוסקים דבטל כל העדות מכ"ש שהוא פסול והוא פוחז וריק ומגולח זקן ומתחלה לא עשינו רק למגדר מלתא ויש כח ביד טובי העיר שלא ירשו לשחוט כי אם מי שמוחזק להם בכשרות ובפרט כי בא באלמות וכבר כתבתי שאף שאינו נקרא מסור אבל רשות ביד טובי העיר לפסלו משחיטתו באותה העיר ובזה גופא אמרתי אז דלכך מותר לגבות עדות בלילה ושלא בפני בע"ד דבשלמא אם היינו רוצים לפסלו מאומנותו צריך תורת עדות גמור אבל כאן שלא רצו לפסול רק באותה העיר למגדר מלתא שלא יבא כל אחד וירצה לקפח פרנסת משועבדי הקהלה בזה א"צ לתורת גב"ע גמור. והנה חכם אחד אמר שאף שנדון אותו כשגגה מכל מקום צריך להעבירו עכ"פ על חדש או שנים כמ"ש השמ"ח סי' ב' סי"ט. ואני אמרתי דזה אינו דבאמת מלבד שכבר עבר אז מאומנתו ולא שחט כלל זה כשלש שנים בערך אף גם דבאמת אני הייתי רוצה לעשות ביניהם שזה יקבל עליו באלה ובשבועה גמורה שלא יקרב לזבח שום גסות וגם דקות מלבד עופות בסכין של השו"ב שיעמידו לו וא"כ אין לך העברה גדולה מזו וכדי בזיון וקצף ובפרט כי ניכר הדבר שהיה בשגגה שאיך אפשר שבאותה שעה שנכנס ע"פ תקיפות לשחוט ורבים עמדו עליו ככסלא לאוגיא מיימינים ומשמאלים שירצה לקלקל במזיד ומסתמא אומן לא מרע אומנתיה אף כי בישראל מוחזק לכשר ושוחט במקום שרבים רואים ועומדים עליו איך יעלה על דעת שיעשה כזאת במזיד אין זה אלא מעשה הדיוט ושוטה ורשע שבעת שעומד על כור הבחינה יעשה כזאת ע"כ שאף שנימא שעשה כזאת עשה בשגגה או שקרה לו עילוף וכדומה א"כ די בהעברה קלה אף כי בהעברה כזו ובפרט שרצה לקבל עליו דברי חברות ע"כ על כל הדברים האומרים רציתי לעשות פשר ולבא לעמק השוה אבל רבים מהיראים למראה עינים כפם פרושות השמים ובלבבם יקבצו עמל ואון דומים מפני שנאה וקנאה אולי יקרא שמו על זה ע"כ יעצו להשו"ב שיעמדו בעקשותם ולא ירצו לבצוע ע"כ ד' יודע כי לא יכולתי לעשות כי אף אם אביא עול צוארי בזה ידעתי כי יתקלקל הדבר אח"כ ואמרתי ד' הטוב בעיניו יעשה ועיין בק"א להמקנה סי' כ"ט שהביא ג"כ דברי הריב"ש הנ"ל והאריך בזה ואין הזמן מסכים לעיין בזה: