שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ז׳ (ב׳)

והנה ראיתי בישועת יעקב סי' של"א הנ"ל שהקשה בהא דאמרו בדף קל"ו נמהליה ממנ"פ אי חי הוא שפיר קא מהיל ואם לאו מחתך בבשר בעלמא ועל זה הקשה דאכתי מה נעשה במציצה דהוא משום דישה ודישה הוה אף במת וא"כ אי לאו חי אסור המציצה ואף דספק פיקוח נפש הוא הרי להרז"ה אסור למול כשנשתפך חמימי אף דיהיה אח"כ פיקוח נפש. ולפענ"ד לא קשה דע"כ לא אמר הרז"ה רק אם בודאי יצטרך לדחות שבת משום חמימי אבל כאן אם הוא חי מותר המציצה וגם הרז"ה מודה משום דהוא מצוה קבועה ואי אפשר בלי זה והרז"ה לא קאמר רק בחמימי דהוא ס"ל דהחמימי ג"כ אינו רק מקרה משום דיכול היה להכין מבעוד יום והכין רק שאירע מקרה שנשפך אבל כאן בספק שוב מותר משום פיקוח נפש וספק פיקוח נפש דוחה שבת וזה אי אפשר שצריך למצוץ ואי אפשר בע"א זה ודאי דוחה שבת וז"ב ודו"ק: