והנה אח"כ ביום ו' עש"ק תולדות שנת תרח"י מצאתי בתורת חיים בסנהדרין דף כ"ח וכ"כ בפרק החובל דמה דאמרו הסוטר לועו של ישראל כאילו סוטר לועו של הקב"ה שהמכה חבירו הכה ופצוע אינו רק בגופו אבל המביישו חמור יותר דמבייש הנשמה דבבשת וקללה מרגשת הנשמה שהיא אצולה מהשכינה ולכך הוה כסוטר לועו של השכינה ע"ש שהאריך בזה ומזה ראיה ברורה למ"ש למעלה דאף דבדברים לא שייך בושת היינו במה שאינו נוגע רק לגופו אבל מה שמבייש הנפש והנשמה זה אף בדברים בלבד חייב ות"ל שקיימתי כן מסברא דנפשאי ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.