שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״ט (ב׳)

מכתבו הגיעני ביום ג' וארא שנתרט"ז בדבר טו"ת שבין האחים הגבירים מוה' יחזקאל חיים ליסטינא ור' צבי אלימלך ליסטינא שנעשה ביניהם כתב שותפות בדבר הסאפארינדרוג עבור חיל הצבא במשך ששה חדשים או שנה תמימה היינו מן ערשטן דעצעמבער שמנה מאות וחמשה וחמשים עד לעצטען נאוועמבר שמנה מאות וששה וחמשים יהי' בשותפות מה שיתנו שחת ושבולת עבור החיל הצבא ונעשה בח"ח ובשד"א ות"כ בפ"מ הכל אשר לכל כפי המבואר בכתב השותפות ביניהם והנה זה כמה שנים אשר מחזיקים השותפות ביחד וזה דרכם בעת הליסטאציע יעשו כתב שותפות ביניהם ואף בעת שהיה מחלוקת ביניהם דרכם היה כי יעשו ביניהם כתב ע"י אמצעי והשלישו טראטין לתוקף קיום השותפות והנה היה ליסטאציע כעת ולא יכלו לבוא לעמק השוה לסיבת המחלוקת וכל אחד הלך על הליסטאציע לקחת העסק לעצמו וקודם הליכתם עשה אחד אפערט על שם אשתו כדי שהעסק ישאר לעצמו והאמצעי אשר ביניהם לאשר לא ידע ממסירת האפערט ברוב דברי' פעל כי חתמו עצמם שניהם על כתב שותפות אשר היה מוכן בידו והנה הליסטאציע נתקלקלה ואשת האחד נשארת מוחזקת בכח האפערט שלה ועתה רוצה זה להיות הליפערונג לו לבדו באמרו כי בעסק הלז צריך הוצאות ושחדים בחשאי והוא תמיד נצרך להשלים חלק שותפו יען כי השני בעת הפאסונג למניעת נתינתו בעת הצורך כבר הגיע בזה להיזיקות רבות כי הוכרח לתת שבולת ושחת לחלק שותפו בעת היוקר והוא החזיר לו ביגיעות רבות בשעת הזול ואם זה היה בהיות הקאנטראקט על שניהם מכ"ש כשיהיה על שם אחד לבדו וע"ד כתב השותפות אשר ביניהם טוען שלא היה שום קנין ושבועה ביניהם רק דברים בעלמא ושקר ענו בו בעת השותפות שקבלו בח"ח וק"ג א"ס רק שהאמצעי כתב כן לאשר היה לו נוסח כזה כאשר כתב גם כן שהשלישו טראטין ע"פ הנוסח שהיה לו מקודם כי בזה דרכם היה בהשליש טראטין וגם טוען כי כל כוונתו היה רק לדחותו לבל יקלקל העסק ובכוון לא חתם עצמו רק בהשמטה הנכתבת לבריף כאשר לוטה פה ההעתק ושותפו מחזיק בכתב השותפות וגם טוען שיבא לידי הפסד רב כי כבר קנה שחת המצטרך לחלקו. הנה האריך מעלתו דהדין עם המוחזק והביא דברי הט"ז והש"ך דהשבועה אינו מחזיק הקנין וא"כ הוה קנין באסמכתא דלא קנה כאן הוי אסמכתא דכל שאין הדבר תלוי בידו והוא ביד אחרים יש בו משום אסמכתא לא ידעתי מה הוא ענין אסמכתא בכאן דעיקר השותפות הוא דאם יקבלו העסק יהי' בשותפות ואם יתקלקל העסק גם לו גם להשני לא יהיה וכל שיקבל העסק מה מניעה יש בזה שלא יהיה השני שותף ולא ידעתי ציור כלל לאסמכתא בזה וגם באמת השבועה מחזיק הקנין כמ"ש הסמ"ע וכמ"ש בגליון הש"ע שכן הוא בטור עה"ת ובחבורי יד שאול סי' רל"ט הארכתי בזה וגם מבואר בש"ע סי' קע"ו סעיף ג' דיכולים השותפים להקנות זה לזה אפילו בדבר שלא בא לעולם ועיין בסמ"ע סי' ר"ט סעיף ח' בהג"ה וכאן בודאי שייך טעם זה דירא שחבירו לא יקח העסק לעצמו ואגב דרוצה לקנות מקנה וגם בלא"ה כבר הביא בעצמו דברי רמ"א סי' ר"ז סעיף ט"ו דאם צוה לכתוב בשטר שקנה ממנו בב"ד חשוב מהני ומה שהוא נתן טעמים אחרים בזה ליתא והדברים פשוטים דכל שידע שיכתוב כן בשטר ואנן לא נדע אם כיון בזה לאסמכתא או לא ממילא גמר להקנות שהרי נוקי השטר בחזקתו שהיה בבד"ח ממילא אף הוא גמר להקנות וגם נראה לפענ"ד כיון דכבר היה מחלוקת ביניהם ועשה אפערט ואח"כ חתם עצמו על הכתב בודאי גמר בלב שלם להקנות שהרי כבר עלה בדעתו שלא יהיה בשותפות ואח"כ נתרצה בלי ספק שירא ממנו שלא יקלקל הליסטאציע: