תמול הי' אצלי הגביר מו"ה צבי הירש נ"י מגאליגא והקשה אותי בהא דאמרו בקידושין דף ס"ט אקדמתיך טהרית לבניך ופירש"י קודם שנשאת אשה וע"ז תמה דכל שלא נשא אשה ישראלית אין רבו מוסר לו שפחה כנענית. ואמרתי דבדברי דוד מהט"ז פ' משפטים הרגיש בזה והביא מזה ראיה דניהו דאין רבו מוסר לו שפחה אבל באם רצונו של עבד מותר לישא שפחה ע"ש ובאמת שגם הריטב"א כתב כן והובא במלמ"ל פ"ד מעבדים יעו"ש בהמגיה שרמז לדברי הט"ז. אך אכתי קשה ל"ל לרש"י לפרש כן והלא כשנשא ודאי רבו מוסר לו שפחה ולמה אמר אקדמתיך ולומר דכל שנשא אשה תלוי רק ברבו והעבד אין לו רשות לישא זה ודאי אינו דיהי' הסברא להיפך וזכורני שכבר כתבתי בזה וא"י מקומו. אמנם כעת נראה לי דהנה מה שחידש הט"ז וכבר קדמו הריטב"א דאם רוצה יכול לישא שפחה א"כ איך הדין דכל שנשא כבר אשה ישראלית אם יכול לישא ברצונו שפחה דיכולה הישראלית לומר אין ברצוני שתשא ותהיה צרתי בצדי אמנם יש לומר דכל דרבו יכול לכופו אם כן אדעתא דהכי נשאת לו דהא רבו יוכל לכופו אך לפ"ז אם נשא אשה בטרם שמכרוהו ב"ד ואח"כ מכרוהו ב"ד בזה בודאי יכולה הישראלית לעכב דהא לא ידעה שמכרוהו ב"ד בגניבתו ולפ"ז י"ל דרש"י הכי כוונתו דהוא נשא אשה קודם שמכרוהו ב"ד והוא משיא לו עצה שיתנה עם האשה כשירצה לישא עוד אשה שיהיה רשאי וא"כ ז"ש אקדמת טרם שנשאת הייתי משיא לך עצה שתתנה עם אשתך הישראלית שתהיה מותרת לישא אשה אחרת ואף אם ימכור הב"ד היית יכול לישא שפחה וטהרת לבניך ודו"ק היטב. עוד נראה לי כוונה אחרת בזה דהנה כבר כתבתי שיטת הריטב"א דברצונו יוכל לישא שפחה אף טרם שנשא אשה אך לכאורה לאיזה צורך כתב רש"י כן אך נראה דהנה לכאורה צריך להבין שיטת הריטב"א הנ"ל דהרי יכול הרב לטעון שיפסיד לו זכותו שהרי כשרבו מוסר לו שפחה הוולדות שלו ואם ישא ברצונו יוכל לשחרר ולטהר בניו כמ"ש אקדמתיך וא"כ הפסיד לרב אך ז"א דטרם שנשא אשה אסור לרבו לתת לו שפחה כנענית וא"כ לא הפסיד לו כלום וז"ש טרם שנשאת ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
