שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״ב (ד׳)

ודרך אגב אזכיר מה שכתב לי החתן החריף מוה' שמואל ז"ק נ"י בהרב המאוה"ג אבד"ק טרעספאלי בשנת תרכ"ד א' תשא י"ד אדר ראשון לענין צרתה דקי"ל דאף בנישת לאחר אינה מעידה כמ"ש הרמב"ם פ"ז מגירושין איך הדין אם האשה המעידה כבר היתה נשואה להאיש הבא להעיד עליו שמת שגרשה ונשא אחרת אי שייך לומר דמקרי צרתה דמתקנאת כיון שזו האשה נשאת לאותו האיש או דלמא כל דלא היתה בצוותא חדא ל"ש צרתה ואף דבצרתה אף שנשאת לאחר אינה מעידה היינו כיון שהיתה עמה פ"א אבל כאן לא היתה בצוותא חדא וכתב לפשוט מדברי הרשב"א בחידושיו לגיטין דף כ"ג בהא דאמרו דבח"ל כיון דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה להמנה והקשה הרשב"א הא סוף סוף הא אהני דאפקה מבעלה ודיה בכך וכתב דהיא לא קפדה באפוקי דמידע ידעה לכשתצא זו תכנס אחרת תחתיה ולא קפדא אלא בקלקולא של זו ע"ש ולפ"ז יקשה למה בצרתה שנשאת לאחרים מביאה לה גיטה כאן יקשה הא סגי לה דאפקא מהאי וא"ל דיודעת שתכנס אחרת תחתיה הא בזה לא אכפת לה דכבר היא נשואה לאחרים וע"כ דגם בזה היא נקראת צרה ולא סגי לה בזה דהא תכניס אחרת תחתיה. הנה לפענ"ד אין ראיה דהרמב"ם לא כתב דאפילו צרתה שנשאת לאחר רק בא"י דאינה נאמנת אבל בחו"ל דנאמנת אפשר דבצרתה שנשאת לאחר אינה נאמנת בזה ובלא"ה כיון דהאמינו בחו"ל אף צרתה שלא נשאת לאחר מכ"ש ששייך להאמין אותה שנשאת לאחר דאדרבא יש לומר דבזה לא אכפת לה כלל ויהי' יציבא בארעא וכו' וזה לא אמרינן ולא נקראת צרתה דאינה מתכוונה להכשיל כלל והרשב"א לא הקשה רק בצרתה שלא נשאת לאחר דבזה חזקה דהן שונאות וע"ז כתב דמתכוונת לקלקלה אבל בצרתה שנשאת לאחר פשיטא דמהימנא וז"ב ופשוט. ודרך אגב אזכיר מה דכתב הרמב"ם ביבמתה אפילו היתה אחותה וכתב הה"מ שכן מבואר בירושלמי אבל רש"י פירש שמה סופה להיות צרתה והמלמ"ל פי"ב מגירושין הי"ז האריך בזה דגם רש"י מודה להרמב"ם משום לא פלוג ע"ש ולפענ"ד לפמ"ש הט"ז באהע"ז סי' קי"ט ובאו"ח סי' ער"ה לחלק דלא שייך לא פלוג רק בדבר אחד רק שיש חילוק בין מקום למקום אבל מה שמחולק בין איש זה לאיש זה לא שייך לא פלוג והארכתי בזה בתשובה והבאתי דבתוס' ריש נדה דף ג' ד"ה מרגשת מבואר כדברי הט"ז ולפ"ז לא שייך לא פלוג בענין זה דבאשה כזו שהיא אחותה לא גזרו כלל וז"ב ודו"ק. ובזה יש להאריך בכל הפלפול שפלפל המלמ"ל שם משום לא פלוג וצריך לומר דתלוי בזה אי צרות שאינן מעידות הן ודאי שונאים ואף לענין תרומה אינן נאמנות א"כ יש לומר דמשום לא פלוג עשו עכ"פ כספק אבל אם נימא דצרות ודאות גם כן אינו רק משום ספק אם כן משום לא פלוג לא שייך לגזור כלל ודו"ק היטב ועיין רמב"ם וראב"ד בפ"ז מתרומות מה שנחלקו בזה: