ראיתי בפר"ח או"ח סימן פ"ג שהביא דברי הב"י שכתב דאף דספק דרבנן לקולא היינו בדיעבד ולא לכתחלה ובפר"ח תמה עליו מכמה מקומות והנני יוסיף לתמוה דהרמב"ן בשורש השני כתב דלכך ספק דרבנן לקולא אף דאיכא לא תסור משום דמחלו חז"ל על גזירתם כדי שלא ישוה לד"ת ע"ש אם כן מוכח דגם לכתחילה מותר והדבר מבואר ודברי הב"י צ"ע ולפענ"ד יש לומר דהרמב"ם כפי מה שהוא ס"ל דספק מה"ת מותר רק מדרבנן אסור אם כן אם נימא דגם ספיקא דרבנן לכתחלה אסור אם כן מה בינם לשל תורה ולכך מחלו חז"ל אבל לשיטת הרמב"ן ודעימיה דספק דאורייתא מה"ת אסור א"כ שוב יש לומר דספק דרבנן לכתחלה אסור מדרבנן והיכר שיש בין דאורייתא לדרבנן בדיעבד וגם הרי הרמב"ן דחה דלא שייך לא תסור א"כ שוב יש לומר דספק דרבנן לכתחלה אסור ולא צריך הבדל כלל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.