היה אצלי הרב מו"ה יצחק תאומים נ"י אבד"ק ווילקאטש ושאל אותי במה שהאריכו הפוסקים שיוצא ידי קידוש בתפלה והרי צריך לומר יצ"מ בקידוש והרי בתפלה ליכא יצ"מ ואמר שבתוס' רי"ד הנדפס מחדש תמה באמת למה לא תקנו יצ"מ בתפלה. והשבתי מבלי עיון דהנה צלותא גואל ישראל והיינו על העתיד והרי כיון שמתפללין על העתיד ואז לבן זומא לא יזכירו יצ"מ כלל ולחכמים אינו רק טפל ולכך בתפלה לא מזכירין יצ"מ רק בקידוש היום דהוה הודאה לשעבר מזכירין יצ"מ ושאני יו"ט דמזכירין יצ"מ בתפלה שהרי המועדים נתקנו על מה שעבר כנלפענ"ד וראיתי ברש"י שפירש יצ"מ בקידוש היום בין על הכוס בין בתפלה וזה תמוה דבתפלה ליכא יצ"מ ומ"ש הוא העיקר:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ס׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.