והנה ביום ג' נשא ב' תרל"א אמר אלי תלמידי הרב החריף מו"ה יעקב יוסף נ"י ווילער במה שהקשה הפרשת דרכים דאמאי כלכם ולא לנכרים לוקה לימא דאינו רק בעשה דלכם וע"ז אמר כיון דלא הותר מתוך רק בצורך קצת כל דנתמעט נכרי מלכם ולא לנכרים אם כן ליכא אף צורך קצת אם כן שוב אהדריה לאיסורא קמא ולוקה וכמ"ש התוס' בביצה דף י"ב ומ"ש שם לא שייך גבי נכרי דליכא אף צורך קצת ומזה תימה על מ"ש המג"ש בביצה דף כ"א דהקשה למה לי לכם ולא לנכרים הא ליכא מתוך דצריך להיות צורך קצת וע"ז כתב דלולא הקרא דלכם ולא לנכרים הוי צורך קצת דהרי אמר יכול שאני מרבה אף נפש בהמה ת"ל לכם וע"ז תמה דבנכרי מה צורך קצת שייך בזה ולפענ"ד פשוט דנכרי גם כן הוה צורך קצת מפני דרכי שלום וכדומה שצריך שהנכרי יחזיק לו טובה ומידי דהוה אנפש בהמה דמקרי צורך קצת והוי אמינא דאף נפש נכרי במשמע ועל זה צריך קרא דלכם ולא לנכרים ואם כן שוב אינו רק בעשה ולא אהדריה לאיסורא קמא ועיין לח"מ בפ"א מיו"ט ומ"ש בגליון על מה שנדפס והיא טעות. ודרך אגב אזכיר מה שכתב המהר"ם מלובלין ז"ל בשבת דף קל"ב בתוס' בד"ה האי עשה דמשמע מדברי התוספות דבשבת ליכא עשה כלל רק לאו שיש בו מיתה ע"ש והיא תימה רבה דנעלם ממנו במחכת"ה דברי התוס' בשבת דף ס"ט ד"ה דידע שהקשו לוקמא דידע בעשה ע"ש וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ו׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.