שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ו׳ (ב׳)

אשר שאלת אותי היום במ"ש התוס' בב"מ דף ג' שהקשו דמ"ט דכופר הכל פטור דאין לומר בשביל דאינו מעיז דא"כ בבנו יתחייב וע"ז הקשו דלמה לא דחו דא"א לומר משום דאינו מעיז דהא גם בכופר הכל שייך אשתמוטי מה"ת דהרי התוס' הקשו בשבועות למה לא יהי' נאמן מודה במקצת מגו דאי בעי כופר הכל ולא שייך אין אדם מעיז די"ל דאשתמוטי דמה"ט מחייב ר"נ היסת וכתבו דמגו אינו שיותר טוב להשתמט במקצת מלהשתמט בכ"ה אלמא דמגו אינו חשוב חבל מכל מקום אשתמוטי שייך ואם כן אי אפשר לפטור מטעם דאין אדם מעיז דהא שייך אשתמוטי מה"ת דאל"כ אין מקום לקושית התוס' דיהי' נאמן במגו דכופר הכל דהא כופר הכל ל"ש אשתמוטי מה"ת וע"כ דשייך אשתמוטי מה"ת דלא כריטב"א בשבועות דתירץ באמת כן קושית התוס' וא"כ להתוס' קשה. והשבתי דלפי מ"ש הט"ז בחו"מ סי' ע"ג ס"ב דכל שאין כפירה בסך הממון ל"ש כלל ש"ד אף שרוצה להרחיב הזמן ע"ש ולפ"ז בכופר הכל לא שייך אשתמוטי משמט דאם כן היה לו להודות שחייב רק שאין לו לשלם כעת עד שירחיב לו ד' ולא יצטרך לשבע כלל מה"ת דע"ז לא שייך שבועה כלל מה"ת ור"נ לא אמר רק לענין היסת שייך אשתמוטי דאף שיודה ויטעון הרחבת הזמן יצטרך לשבע שבועת היסת ואם כן שפיר כתבו התוס' די"ל משום דא"י להעיז ואשתמוטי לא שייך מה"ת ועיין היטב בט"ז ותמצא שזה אמת דבכה"ג לא שייך שבועה מן התור' ודו"ק: