שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן נ״ו (ג׳)

והנה בהא דאמרו במנחות דף צ"ה כיון דאפיה בתנור אפסלה בלינה הקשו התוס' במנחות דף נ"א והתוס' ישנים ביומא שם דהא כ"ש אין מקדשין אלא בזמנן ובברכת הזבח במנחות דף ע"ב האריך להקשות הא אין כ"ש מקדש אלא מדעת וא"כ ל"ח כיון שאינו מקדש שם. אמנם נראה דבר חדש דהרי אסור להכניס חולין בעזרה ואם מתכוין שלא לקדש וכן שלא בזמנן למה יכניס לעזרה והא הוה עדן חולין ואסור להכניס לעזרה וז"ב דע"כ מקדש להו ושוב נפסלו בלינה. איברא דלפי מה דאמר זעירי במנחות דף ע"ח דאין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבח ופירש"י דאף שנתנו בכלי שרת מכל מקום יכול לשנותו לזבח אחר וא"כ באמת יוכל לכוין שלא לקדש ומכל מקום חולין בעזרה לא הוה דהרי הם צריכים לקרבן ולא נתקדשו אלא בשחיטת הזבח ושתי הלחם הי' קרבין על הקרבן והיא קושיא גדולה וצריך לומר דקושית הש"ס היא מלחם הפנים דהי' בפ"ע וכל שנתכוין שלא לקדשם הוה חולין בעזרה וא"כ שוב ע"כ דמקדש ואפסלא בלינה וז"ב ובזה מה יקר לשון רש"י שם שכתב בד"ה אפסלא בלינה והאי כיון דאקדיש מאתמול בתנור אפסלא בלינה קודם שיסדרנו על השלחן. ולכאורה זה קאי על לחם הפנים דמסדר על השלחן ולמה לא פירש על שתי הלחם ג"כ וכבר דקדקו זאת האחרונים והארכתי בזה בתשובה ובחידושי ולפמ"ש אתי שפיר דקושית הש"ס היא דוקא על לחם הפנים דבשתי הלחם לא שייך חולין בעזרה ואינו מקדש שלא בזמנן ושלא מדעת וז"ב. ומה מאוד יגיל לבי במה שכתב רש"י אח"כ בד"ה במקום זריזין ולא בעזרה אלא בחוץ יאפוהו כהנים זריזים שלא יחמיץ וכבר נודע קושית האור חדש להנו"ב דהא שתי הלחם חמץ תאפנה ולפמ"ש אתי שפיר דעל שתי הלחם לא קשה כלל וכמ"ש ודו"ק. ובזה מיושב היטב מ"ש הרמב"ם פ"ד מתמידין ה"ח שאין אפיית שתי הלחם דוחה שבת ויו"ט שנאמר לכם ולא לגבוה והקשה הגאון מוהרא"פ הובא בטעם המלך פ"ב מיו"ט ה"ט דלפי מה דקי"ל דאין צרכי שבת נעשין ביו"ט לא צריך לטעם לכם ולא לגבוה דהא בשתי הלחם לא שייך הואיל כמ"ש התוס' בפסחים דף מ"ז ועוד למה לא כתב רבינו זאת בפ"ה ה"ז אצל לחם הפנים וכבר כתבתי בזה הרבה ולפמ"ש אתי שפיר דהא בכהאי גוונא שיתכוין שלא לקדש שוב שייך הואיל דיכול לשנותן ויביא אחרים תחתיהן דהא אינן מתקדשין אלא בשחיטת הזבח ואף דנימא דאסור מדרבנן משום גנאי אבל מדאורייתא שייך הואיל ולכך הוצרך לומר משום לכם אבל לחה"פ דע"כ מוכרח לקדשן דאל"כ הו"ל חולין בעזרה ושוב ל"צ לטעם דלכם ודו"ק. ובזה מיושב היטב קושית התוס' במנחות דף נ"א בהא דאמרו בדף ע"ב שם דרבי ס"ל דשתי הלחם לא אפי להו דאי אפי לה מאתמול אפסלא בלינה וע"ז הקשו דאם כן למה לי קרא דהא א"י לאפות מאתמול ולפמ"ש אתי שפיר דה"א דיאפה מאתמול ויתכוין שלא לקדש ולכך צריך קרא שמותר לאפות בשבת ודו"ק. ובזה יש ליישב דברי רבינו שפסק דאפייתן בפנים ואינו דוחה שבת יקשה קושית הש"ס דאפסלא בלינה ותירוצא דר"ש אדחי לה ועיין בלח"מ ותוס' יו"ט ובבה"ז בדף ע"ב שם בשו"ת הגאון הקדוש מהר"י טעמרילס והבה"ז שם. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יכול לאפות ע"מ שלא לקדש רק דהוה חולין בעזרה ולפ"ז זהו למאן דס"ל חולין בעזרה דאורייתא אבל הרמב"ם פסק הכנסת חולין בעזרה לאו דאורייתא ועיין מלמ"ל פ"ב משחיטה וא"כ ל"ק קושית הש"ס דפשיטא דבמקדש לא דחינן משום איסור דרבנן לאפות בפנים ודו"ק: