שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן נ״א (ב׳)

והנה ביום ד' תולדות הגיעני מכתב מהרב מדיניב אשר התעו אותו הבע"ד והערימו לדון בפניו זה טוען כך וזה כך והוא חשב כי המה בע"ד והאמת שהי' שניהם בעלי המחזיקים רק כחשו למען ידעו אם הדין עמהם אבל גוף הטענות הם כאשר הוא באמת וכן בא לפני אחד מהמחזיקים והיא סיפר לי המעשה גם כן כי כן עשה בערמה למען דעת האמת. אמנם אם בענין הקרקע הם של בעלי חנויות עצמם או שהי' שייכים להעיר בכללות זה לא יכולתי להוציא מפיו כי הוא אמר ששייכים להעיר אבל בעלי החנויות הראשונים טענו שהם עצמם החזיקו בזה הקרקע והאדון בנה החנות ולפענ"ד אף לדבריהם לא החזיקו בקרקע אחרי כי האדון בנה על גבול שאינו שלו במה יזכו הם והרי גם עם האדון דנו בזה שאין הקרקע שלו. והנה כן הגיעיני ביום ההוא מכתב מהרב אבד"ק פמאהרין וכתב דהפאטשינע שייך להבית והרי יכול לבנות על הפאטשינע כמ"ש בשו"ת הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד בענין הפור לייבין ובשו"ת פ"י ונטע שעשועים ובשו"ת גוא"י והנה הפ"י דהוא מג"ש שכוונתו לסי' ד' וכן בנט"ש גם כן מיירי ממיצר שהחזיקו בו רבים דזה אסור אחר אבל מפיר לייבין לא מיירי ובשו"ת הגאון מוהר"ז ז"ל יש איזה דבר אבל אינו ת"י. אך כ"ז אינו ענין לנ"ד דשם מי שיש לו בית שלו ויש לו פירלייבין ע"ז ששם יניח אדם איזה דבר אף שהי' מעבר לרבים אבל הם שלו אבל כאן אין החנות שלהם ושכרו אותם אצל האדון ואם כן ניהו שהם שכרו גם הפיר לייבין ע"ז שאם יניח אדם איזה דבר יצטרך לשלם להם אבל לא החזיקו בהפיר לייבין וגם טעות מעיקרא הוא דדוקא אם הי' נשאר חנות הי' להם חזקה באפאטשניע אבל כאן אין להם חנות ומה יגיע להם בפאטשינע ומה שציין משו"ת דברי ריבות ומבי"ט אשר הובא דבריהם בכנה"ג חו"מ סי' ק"מ אות ע"ו צ"ז דאף אם נשרף ונהרס הבית הרבה שנים מ"מ כל שנבנה אח"כ החזקה במקומה וכ"ש כאן דרק הגג נשרף הנה לא הבינו מ"ש בתשובותיו דשם הי' הקרקע משועבד להחנות ואם כן אף שנהרס מכל מקום נשאר הקרקע אבל כאן הקרקע אינו שלהם ועל מה יחול חזקתם ואדרבא בהפאטשינע עצמו אין להם חזקה לא הראשונים ולא האחרונים כי הוא מיצר שהחזיקו בו רבים ואם כן לכל מי שהשר משכיר הרי יוכל לשכור ואדרבא מצד מיצר שהחזיקו בו רבים ודאי אין להם חזקה לא לראשונים ולא לאחרונים ואם כן אין להם טענה כלל: