שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן מ״ה (ב׳)

והנה לפע"ד נראה דהדין עם ר"ש והנה מ"ש ר' מרדכי שכיון שבהגרונד בוך לא נכתב רק הבית קטן לבד סבור הי' ששייך הפלאטץ פנוי לאדון העיר הנה הלב יודע אם לעקל וכו' כי אם הי' באמת מתכוין לקנות בהיתר הי' לו לשאול לר"ש טרם לקחו הפלאטץ אם יש לו איזה טענה ומענה ע"ז הפלאטץ ואם זה הי' מרשהו לקנות הי' קונה בהיתר כדת ודין ואם הי' מגיד לו שיש לו איזה טו"ת הי' לו לקנות במקום אחר ולמה יפסיד לזה מה שיש לו איזה טענה ע"ז והלא במאניסטרישטץ יש כמה פלעטצין בנוים ולמה לו דוקא ע"ז המקום ואם יאמר שהי' נחוץ לו לבנות הלא הי' נשאר פנוי שמנה שנים ועיין בפרק האשה שנפלו דף ע"ח דאמרו שם בנפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור וב"ה אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים ושם אזהרה דלא תמכור לא על האשה רק על הלוקח כמ"ש רש"י ע"ב ד"ה ה"ג דאם בא לוקח לב"ד למלוך אומרים ליה לא תזבין ועיין בתוס' יו"ט שם ובמשנה למלך פ"ו מזכיה שעיקר הקפידא על הלוקח שלמה יקלקל להבעל שעבודו. ורואה אני הדברים ק"ו מה שם דהנכסים של אשה והיא יכולה למכור ובדיעבד שכבר מכרה המכר קיים גם אצל הלוקח אפ"ה אמרו דלכתחלה אסור הלוקח לקנות שלא יקלקלו שעבודו של הבעל שיגיע לו מכ"ש כאן דכפי טענת ר"ש הפלאטץ שייך לו ולמה יכניס עצמו ר' מרדכי לקנות מאדון העיר דוקא במקום הזה ויפסיד לר"ש הפלאטץ שלו שעכ"פ שייכות יש לו בודאי בזה הפלאטץ והן נסתר מחמתו מה שטוען ר' מרדכי שמה שנכתב בהקנין שהמוכר מכר הבית עם הפלאטץ הי' לפי שסבור הי' המוכר שאדון העיר לא ימחה לבנות בנין חדש לביתו הסמוך ורצה ליפות המקח מטעם זה כתב בהקנין שמכר הבית עם הפלאטץ והוא תימה גדולה דאם הי' סבור כן המוכר וגם הקונה ע"כ סבור כן דאל"כ לא הי' נותן כל כך בעד הבית לבד זולת הפלאטץ והדמים מודיעים כמה נותנים בעד בית לבד וכמה מרבים לתת בעד הפלאטץ וא"כ בודאי עשה איסור גדול להפקיע מעותיו של זה שנתן יותר בעד הפלאטץ וטעה וחשב שאדון העיר יניח לו לבנות ועכשיו שזה נתן בעד הפלאטץ סך הרבה וא"כ בודאי לא יניח לו לבנות וא"כ שלא כדין עשה ובכמה מקומות מצינו שאמרינן הוא עשה שלא כדין לפיכך עשו עמו שלא כדין ועיין בפרק המקבל בב"מ ועיין ביבמות דף ק"י ע"א. וגם באמת הטענה מצד עצמה אינה רק רמאות דכי בשופטני עסקינן שזה הלוקח יחשוב שהאדון העיר לא ימחה וע"כ יתן לו בעד הפלאטץ מעות והמוכר לא יוכל להטעותו וע"כ שבאמת הפלאטץ שייך לו ומה שלא נכתב בהגרונד בוך הנה קנין שנעשה טרם הגרונד בוך ולא נתיסד עדן חוקי ומשפטי קיר"ה ואם אולי הי' די אז באם כותב הבית לבד בהגרינדבוך כי כן חוק המלך טרם שנפרץ בארץ עוד לא נודע פרטי הדינים שלהם ואיך ומה והוא גם הוא לא ידע בטיב משפטיהם ורשם רק הבית בהגרינדבוך וגם ליודע מעט בנימוסיהם אולי בעצמם רשמו בהגרונדבוך מספר הבתים לדעת כמה בתים יש בהעיר לענין עסק הפראפינאטציע וכדומה ומה להם בפלאטץ פנוי ועכ"פ לא טוב עשה בזה וגם אם באמת נתכוין למה לא שאל לר"ש הא הוא עכ"פ בר מצרא ואף שאצל עכו"ם ל"ש ב"מ מ"מ עכ"פ זה יש לו יותר טענה מזה ועתה אעתיק עצמי על התשובה שהשיב ר' מרדכי על טענת ר"ש והנה על טענה א' כבר השבתי. ועל טענה השניה הנה מ"ש שיכול להיות הכוונה בקנין הפלאטץ על צד מזרח הנה מפני טענתו בספק שאולי הכוונה ע"ז לא יוכל להוציא מספק מזה שיש לו קנין ברור על פלאטץ ומסתמא קאי על כל הפלאטץ שאל"כ הי' לו לפרש קנינו שהרי נשאר לו זה הפלאטץ להמוכר שלו כפי שרצה להטעותו ואם כן הי' לו לבאר וע"כ אין ספיקו מוציא מידי ודאי של זה וסתמא קאי על כל הפלאטץ בין במזרח בין במערב ומהגם שכתב בהשטר יד בעהש"ט על העליונה ומ"ש זה דהוא לשופרא דשטרא יעיין בחו"מ בש"ך סוף סימן ע"א וימצא דבכה"ג לא שייך לשופרא דשטרא ועכ"פ זה ודאי דנכתב בשטר והוא בא להוציא מספק שמא נכתב לשופרא דשטרא ואיך יוכל להוציא ממנו מספק ומה גם שהרי זה טען שהי' פארקין תחת הבית הבנוי רק שאינו יודע עד היכן הי' גבולו עכ"פ כבר נתברר שהי' תחת ביתו לצד מערב פארקין א"כ עכ"פ הי' הפלאטץ לצד מערב שייך גם כן לו ואיך אמר שקאי על צד מזרח לבד. ומ"ש שזה שנים מועטים כשנבנה הבית נבנה זה הפארקין לא ידעתי כלל פירושו ותמה אני איך עפ"י אפשרות ודמיונות כאלה ירצה להוציא מיד זה מה שיש לו שטר קנין ברור. ומ"ש שנכתב בהקנין פלאטץ בלי בנין מוכח שמעולם הי' פלאטץ פנוי בלי בנין והשימוש בפלאטץ לא שימש ר"ש כלל. דבר זה מביא לידי צחוק ומה בכך כל שהחזיק בביתו זכה גם בפלאטץ הזה וכמו שאמרו אם החזיק בשדה אחת זכה בכל השדות אם החזיק אדעתא דכלים ומה גם אטו לא עשה שום שימוש בפלאטץ אשר יש שם וקנהו בשימוש זה. גם מ"ש שלא שילם שטינטש רק כשאר בתים קטנים בלי פלאטץ גם זה הבל וממה הי' לו לשלם אם לא הי' לו ריווח והי' הפלאטץ פנוי וגם איינקאמשטייער אין משלמין רק מה שעושה פירות ולא יותר וגם ידע בנפשו אם אמת הדבר שקנה באמת ובתמים אם כן הי' מחוייב לתת כמה ששוה והוא לא שילם כל כך מסתמא יש דברים בגו שאדון העיר לא הי' לו זכות בפלאטץ הנ"ל: