והנה בשנת תבר"ך ז' אדר שני הקשה אותי תלמודי המופלג מו"ה שמואל ג"ב נ"י בהא דמבואר במשנה מס' תרומות פ"ו משנה ה' דחכמים מתירין באלו והיינו משום דס"ל דמעשר שני ממון הדיוט הוא והרי התם בגבולין איירי ואם כן לכ"ע ממון גבוה הוא והנה מ"ש דע"כ בגבולין מיירי משום דקתני נפדו ופדיה שייך בגבולין אמת דהתוס' בקידושין דף נ"ג דייקו כן אבל באמת צ"ע דהא יש לומר דנטמא בירושלים וכדאמרו בסנהדרין דף קי"ג אבל אף אם נימא דמיירי בגבולין לק"מ דמה דאמר ר"ח דבגבולין ד"ה ממון גבוה היינו קודם שנפדה אבל לאחר שנפדו בודאי ממון הדיוט היא ומ"מ לר"מ כיון דבתחלה לא חזי ס"ל דגם לאחר פדייה אינו ראוי אבל לר"י לאחר פדייה ממון הדיוט הוא כנלפענ"ד בראשית ההשקפה וכן נראה מהר"ש במשנה במס' תרומות הנ"ל ובזה יש מקום ליישב הרבה קושיות מה שהאריך המהרי"ט אלגזי הלכות בכורות וחלה דף ל"ח דפוס פרעשבורג יע"ש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן מ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.