שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן מ״ג

נשאלתי על מה שהגיד הרב הגדול ר' הירץ בערינשטיין ז"ל בעברו דרך קהלת דארמשטאט הקשה אותו הרב אב"ד דשם על מ"ש רש"י בחולין דף קל"ז לדחות דברי המפרשים דמעשר אינו יכול לקדש בו אשה והקשה רש"י דמחיים יכול לקדש אשה וע"ז הקשה דלכאורה נעלם מרש"י דברי המשנה דמעשר אינו יכול לקדש בו אשה דתנן במשנה פ"א דמעשר שני משנה ב' דבמעשר בהמה אין מקדשין אשה משום דכתיב לא ימכר ולא יגאל והיא תימה גדולה ושלח אלי הרב הנ"ל לעמוד על משמרת הספרים אם לא דברו בזה ומצאתי בספר מעיין חכמה על סדר המצות פ' בחוקתי גבי לא יגאל בדלת המתחיל טפחתי ורביתי שהקשה זאת ונדחק מאוד. ולפענ"ד נראה דהנה בסנהדרין דף קי"ב ע"ב דאמר ר"ח מחלוקת במעשר שני בירושלים אבל בגבולין דברי הכל פטור ועיין פ"ו ממעשר שני ה"ד בר"מ ובשעה"מ הלכות חמץ שהאריכו בזה הענין ולפ"ז לק"מ דהמשנה דאין מקדשין היא בגבולין ושם בודאי ממון גבוה היא ואינו יכול לקדש אבל שם קאי בירושלים ובירושלים לדידן דקי"ל כר"י ומעשר שני ממון הדיוט היא א"כ יכול לקדש אשה מחיים וזה ברור לפענ"ד. ובזה מיושב היטב מה שנתקשיתי בדברי התוספות בע"ז ריש פרק השוכר ד"ה בדמיהן שחפשו ראיות דקידושין הוה כמכירה וקשה הא משנה מפורשת היא דקידושין הוה כמכר ולכך אין מקדשין במעשר שני. ולפמ"ש אתי שפיר דכאן הטעם דהוה ממון גבוה ופשיטא דאינו יכול לקדש כמו שאינו יכול למכור אבל לענין א"ה ה"א דיכול לקדש דמצות לאו להנות נתנו וכמ"ש בא"מ סוף בתשובה סי' כ"א ולכך הוצרכו לחדש טעמים אחרים. ומדי דברי זכור אזכור במה דאמרו בבכורות דף ל"ב מבליעו בגידיו ובקרנותיו דמזה מבואר דגידין אינן בכלל בשר ואני הארכתי בזה בתשובה: