שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ל״ז

במה דמבואר ביו"ד סי' ג' דאם היה הסכין מונח בחיקו או בידו ונפלה דהוה כנפלה מעצמה הנה בשנת תרט"ז אור ליום ד' לך בלמדי עם תלמודי אמרתי בעת לימודי בב"י שיש להביא ראיה מב"ק דף כ"ו ועיינתי בתה"א שהביא משם ונהניתי. אמנם אח"כ אמרתי לעיין מהא דאמרו בזבחים דף כ"ה דנשפך הדם על הרצפה ואספו פסול והיינו משום דבעינן שפיכה ע"י אדם וכדאמרו בדף סמ"ך ודלמא משום דסבר שפיכה מכח אדם בעינן הרי דזה לא מקרי מכח אדם אף דהוא שוחט להצוואר ונשפך על ידו. הן אמת דרש"י בפסחים דף ס"ה שכתב בהא דאמרו שמא לא נתקבל בכלי ופירש"י דאמרינן בפרק שני דזבחים דף ט"ז דנשפך מן הצוואר על הרצפה ופסול ועכ"פ מבואר דזה לא מקרי שפיכה ע"י אדם הן אמת דדברי הש"ס בדף ס' צ"ע דשם אמרו ודלמא משום דבעינן שפיכה ע"י אדם ומשמע דהטעם לא הוה בשביל זה והרי משנה מפורשת היא ומיהו באמת שם הטעם דהרי כבר נשפך על הרצפה ולא קבל לכלי אבל עכ"פ מהש"ס נלמד דזה מקרי שלא בא ע"י אדם ומזה ראיה ברורה להש"ע וצ"ע דלמה לא קאמר בש"ס הטעם משום דבעינן שיקבל בכלי כמבואר בדף כ"ה שם ועיין בתוס' סנהדרין דף ע"ז ד"ה סוף: