שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ל״ו (ב׳)

והנה ביום ד' קדושים עשרה למב"י שנתרט"ז הגיעני מכתב מהרב מו"ה צבי הירש העלליר נ"י מפאמארין בעסק ד"מ ובסוף התשובה נשאלתי במכה שנמצא בהמסס ובצד החיצון נפוח כעין מכה ובפנים כעין רקבון והיינו אם תחב בצפורן בשאר בשר לא הי' נכנס בו ובבשר הנפוח נכנס בו הצפורן ואח"כ גרר את הנפוח עד שלא נשאר רק העור ובכ"ז לא סר מראה גרין שהי' לו מקודם כי שלט המראה מעבר לעבר רק הקרום דהיינו עור ההמסס הי' חזק ובריא והטריף מטעם המבואר בסי' מ"ח דכל מקום שנשתנה מראית בשר דינו כנטל ועל זה כתב דבסי' מ"ג מבואר דלקתה בשינוי בשר דינו כנקבה ומשמע שם דדוקא אם הבשר נשתנה קצת וכ"כ הט"ז שם ס"ק ה' אבל מדברי הש"ך משמע שם דאם נשתנה מראית הבשר מעבר לעבר אף שלא לקתה גם כן טריפה וכ"כ בשם ספר הארוך והנה לפענ"ד גם הט"ז מודה דדוקא בטחול דניטל כשרה היא דבעי לקותא שיהי' כנקובה אבל בהמסס דגם ניטל טריפה גם שינוי מראה פסול דהוה כניטל והנה מעלתו הביא דברי התב"ש בסי' מ"ג שהחמיר בשינוי מראה לחוד וכתב דהנוב"י מהדו"ק יו"ד סי' י"ג וסי' י"ד האריך להקל בשינוי מראה לחוד והנה יפה כתב מעלתו שהנוב"י לשיטתו בסי' יו"ד שס"ל ששאר מראות כשרות וע"כ שאינו לקותא ובמראות הכשרות דמנו חז"ל הם אף שיש בהם לקותא והוא האריך די"ל דמה דחשב ירוקה ואדומה הוא מפני דס"ד דלא נבלע הדם ולכך יהי' טריפה ואם כן אין ראיה דמראות הכשרות הם בלקותא וגם הנוב"י בעצמו חזר בו והודה להתב"ש כמ"ש הראש אפרים ע"ש בק"ה וגם הפרי מגדים האריך להחמיר בלקותא קצת. ומ"ש בשם ספר יהושע בסי' ל"ד בלקותא קצת אם אין מוגלא תחתיה והוא דחה דיש לומר דשאני בועות דיש לומר רשימא הי' משא"כ כאן דהיה נפוח וגם מ"ש בס' יהושע ראיה מהפרמ"ג אין ראיה דמה שהצריך לחתוך הבועה הוא לפי דאולי כשיגרור הליחה לא יהי' עוד מראה ויכשיר וכמ"ש הפ"ח שם גם מ"ש שם מהש"ך יש לדחות דיש לומר דצריך שהבשר יהי' רוע תחתיו אבל לא מעל"ע כמו שכתב הש"ך בסי' מ"ד ס"ק ח' כעין זה לענין כוליא הנה יפה כתב בזה: