שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ל״ב (ד׳)

והנה התוס' ד"ה ישב כתבו דאף ביש קורט דם בפנים כל שאינו בחוץ אין לחוש ובראשית ההשקפה אמרתי דרש"י ותוס' לשיטתייהו דרש"י ס"ל בדף כ"ח דגם לנקב אין בדיקה מבחוץ ואם כן כל שיש קורט דם בפנים שוב חיישינן בחוץ דאין לו בדיקה והתוס' ס"ל דלנקב יש בדיקה אם כן כל שלא חיישינן להבריא יש בדיקה. ומצאתי בט"ז ס"ק ט"ז שכתב סברא זו אבל לא הרגיש דרש"י ותוס' לשיטתיהו והש"ך ס"ק כ"א לא כתב כן ע"ש ומדברי רש"י ותוס' משמע כמ"ש הט"ז וכמ"ש דאזלי לשיטתייהו ומ"ש הט"ז ראיה דאם כן מה אמרו ישב אתמר אבל נמצא לא איצטריך למימר דכולהו חווי ברייתא הכי אית להו ולא אמר דאיצטריך ביש קורט דם לפענ"ד אין ראיה דיש לומר דמשמע להו דעולא מיירי אף באין קורט דם ובאין קורט דם לא אצטריך לאשמעינן וע"כ צ"ל דמיירי בישב ג"כ. ויש להמתיק הדבר דבאמת בקורט דם בפנים יש להחמיר לעולא דהרי הש"ס פריך מ"ש מסכין ומשני דאתיליד ריעותא ולפ"ז כל שיש קורט דם מקרי ריעותא ומהראוי להחמיר לעולא וז"ש רש"י דמיירי באין קורט דם בפנים ולפ"ז נראה לי דזה דוקא בישב ותחוב אבל בנמצא אף שיש קורט דם לא מקרי ריעותא דמה"ת לאחזוקי ריעותא כיון שכל חיווי ברייתא אית להו הכי ואם כן ע"כ עולא לא מיירי ביש קורט דם כיון דבאין קורט דם אף בישב לא הוה ריעותא ואם כן אף דנימא דנמצא אתמר אם כן הי' לו לעולא לבאר דמיירי ביש קורט דם דאל"כ נטעה דבישב אף בלי קורט דם חיישינן וזה לא מסתבר לר"כ וע"כ דעולא מיירי בישב ובאמת אין קורט דם ולא חיישינן ודו"ק והנה הראב"ן כתב דקי"ל כעולא והביא ראיה ממחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד דכשרה ולא חיישינן שמא הבריא והא דחיישינן לספק דרוסה משום דיש רגלים לדבר וגם שכיח ומש"ה מפקינן ליה מחזקת היתר והש"ס דמשני דקסבר עולא אין חוששין לספק דרוסה לא חש להאריך ולחלק כמו שחילק הראב"ן אבל לענין דינא ל"ק מספק דרוסה ויש לנו לחלק כן כי היכי דלא תקשי ממחט שנמצא בעובי בית הכוסות ועיין ברא"ש שמביאו ומסכים לדבריו ולכאורה דבריו תמוהים דכיון דהש"ס לא מחלק כן מאן ספין ומאן רקיע לחלק כנגד הש"ס. ועוד תמוה דמ"ש דשאני ספק דרוסה דיש רגלים לדבר ושכיח והא גם כאן יש רגלים לדבר ל"מ אם נימא דעולא מיירי ביש קורט דם בפנים כמ"ש התוס' ואם כן הרי יש רגלים לדבר אלא אף לשיטת רש"י הא כל דנתחב קוץ בוושט הוה רגלים לדבר וגם שכיח כמ"ש התוס' ביבמות דף ל"א. אמנם נראה דלפי מה דמסיק הש"ס דישב אתמר אבל נמצאת לא אצטריך למימר דכולהו חיווי ברייתא הכי אית להו דאכלי קוצין וע"כ דהכוונה כיון שאוכלים ומכל מקום נכשרות ע"כ דאין הקוץ מנקב ואם איתא דשכיח נקיבת הקוץ אכתי למה לא מטרפא דהרי אכלי קוצים ויכול להיות שמנקבים ועכ"פ למה לא נצריך בדיקה וע"כ דלפי המסקנא נקובת הקוץ לא שכיח ואם כן שוב לא דמי לספק דרוסה דדרוסה שכיח ונקיבת הקוץ לא שכיח וגם רגלים לדבר ליכא דדוקא אם לא אכלו קוצים יש ראיה מדנתחב ע"כ דמנקב דאל"כ מאין בא לשם קוץ ונתחב אבל כל שאכלו קוצים א"כ יש לומר דאירע דנתחב אבל לא ניקב ודברי הראב"ן ברורים. עוד נראה לי דזה תלוי בשני הפירושים דאם נימא דהבריא היינו ניקב י"ל דנקיבת הקוץ שכיח ואדרבא כיון דאכלי קוצים שכיח דמנקבה ושפיר חיישינן כל שנתחב אבל אם הבריא הפירוש שעלה קרום ונתרפא זה מנין לנו לחוש דעשה קרום ונתרפא זה ודאי לא שכיח ולפ"ז בתחלת הסוגיא לא הי' מקום לחלק בין קוץ בוושט לספק דרוסה די"ל דהבריא פירושו ניקב ונקיבת הוושט גם כן שכיח והוכרח לומר דהוא ס"ל דאין חוששין לספק דרוסה אבל אם נימא דהבריא החשש שמא נתרפא שוב ל"ק מספק דרוסה. והנה ראיית הראב"ן ממחט שנמצא בעובי בית הכוסות ע"כ הוא לפי הפירוש דהבריא היינו עלה קרום ונתרפא דאם לחשש שמא ניקב אין ראיה ממחט דדלמא שם באמת בדקינן וושט אי אפשר לבדוק מבחוץ בניקב לפירש"י וגם לפירוש התוס' דיש לנקב בדיקה מכל מקום יש לומר דבאמת חוששין וצריך בדיקה וגם במחט צריך בדיקה וע"כ דעיקר הקושיא היא דל"מ בדיקה דהא חיישינן שמא עלה קרום ונתרפא וכ"כ בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' א' בהדיא סברא זו ע"ש ואם כן שוב לפי המסקנא לא קשה קושית הש"ס דמ"ש מספק דרוסה דיש לומר דכאן חיישינן שמא הבריא ונתרפא ולכך לא חש עולא לחשש זה אבל לספק דרוסה שפיר חייש דזה שכיח משא"כ להיות הקרום נתרפא זה לא שכיח ובתחלת הסוגיא לא הי' יכול לחלק כן דדלמא הבריא הוא הפירוש דחיישינן שמא ניקב והרי נקיבת הוושט שכיח כמו ספק דרוסה אבל מהך דמחט יש ראיה דלא חיישינן לעלה קרום ונתרפא ואם כן שוב לא קשה ועולא גם כן חייש לנקובה רק לנתרפא לא חייש. ובזה מבוארים דברי רבינו ירוחם שהביא הב"ח שכתב דלהמפרשים הבריא שמא ניקב ונתרפא אף מי שפוסק כעולא צריך בדיקה וסגי בבדיקה ותמה הב"ח דלמה צריך בדיקה למאן דפוסק כעולא ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך בדיקה דלניקבה חיישינן כמו בספק דרוסה דהא נקיבה שכיח כמו ספק דרוסה ורק לניקב ונתרפא ל"ח ואם כן עכ"פ צריך בדיקה דלא ניקב ודו"ק היטב והמעיין בפנים מאירות ימצא כי הוא גם כן דרך בדרך הזה אבל לא דבריו דברינו: