שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ג׳ (ג׳)

ובזה מיושב גם קושית מעלתו שהקשה הא לפמ"ש הרמב"ן בבכורות דאף דחשוד על החמור חשוד על הקל כל דהקל לא תקיף יצריה והחמור תקיף יצריה לא חשוד על הקל ומביא ראיה ברורה מהא דאמר רבא זונה נכרית וישראל מסובין אצלה דאף דתקיף להו יצרא דעבירה יצרא דיי"נ לא תקיף להו אף דיי"נ לגבי זונה נכרית לא חשיב עבירה חמורה דזונה נכרית חמור מכל מקום לא נחשד על הקל דלא תקיף יצריה ע"ש והוא הדין כאן הא ברביעה תקיף יצריה ולמה לא יהיה דנו ומעידו דהא לא חשיד ע"ז דלא תקיף יצריה ולפמ"ש אתי שפיר דכאן שמעיד על אחר ועל עצמו שוב נאמן להעיד דאף דלגבי עצמו אדם יכול להעיד על עצמו ולעשות עצמו רשע לר"י וכמ"ש מכל מקום על אחר א"א לעשות אחר לרשע וכל דלא פלגינן דיבורא לא שייך לומר דעל אחר אינו חשוד דלא תקיף יצריה דהא מעיד על עצמו ועל אחר ור"י ס"ל דלא פלגינן דיבורא וא"א להאמין כלל ודו"ק היטב ודאי דראיית הרמב"ן ז"ל מהך דזונה נכרית הוא לשיטת רבא דס"ל זונה נכרית היא בלאו וכמ"ש התוס' בתמורה דף כ"ט דלא ס"ל משום נשג"ז אבל אם נימא דאינו רק דרבנן ל"ש להביא ראיה משם דזונה נכרית אינו רק דרבנן ודו"ק ודע שדין זה דחשוד על החמור דתקיף יצריה לא חשוד על הקל דלא תקיף יצריה לאו כללא הוא כי אינו מוזכר בטור וש"ע יו"ד סי' קי"ט ולא באחרונים ולפענ"ד לולא שאיני כדאי לעמוד במקום גדולים ובפרט נגד גדולת הרמב"ן הייתי אומר דמשם אין ראיה כלל דודאי מי שהוא חשוד דהיינו שרגיל בכך ודאי י"ל דחשוד לדבר הקל אף שאין יצרו תקיף אבל שם לא רגיל כלל רק שראינו שיושבים אצל זונה מ"מ לא חשידי על יי"נ דלמה להו לעשות דבר דלא תקיף להו יצרייהו ודו"ק היטב: