שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן כ״ד (ב׳)

מה שהקשה בהא דאמרו בסנהדרין דף קי"ג כתבי הקדש יגנזו מתניתין דלא כר"א דתניא ר"א אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת שנאמר ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל והיכא דאיכא מזוזה לא אפשר דכתיב לא תעשון כן לד' אלהיכם ופירש"י ומזוזה הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשרפה משום קרא דלא תעשון כן לד' אלהיכם ואנן בעינן שללה וליכא דהא שלל שמים הוא וע"ז הקשה דאדרבא כיון דשלל שמים הוא שוב א"צ לשרפה אם כן שוב למה תציל על כל העיר והרי כל מקום שיש שלל שמים כמו ההקדשות יפדו כמבואר במשנה ועוד הקשה למה נקרא מזוזה שלל שמים והלא כתבי הקדש הן ממונו והרי כתבי הקדש יגנזו אלמא דלא מקרי שלל שמים דאל"כ לא מקרי שלל העיר כלל. והנה אף שבאמת ר"א פליג גם על כתבי הקדש כדאמר כאן בהדיא וכ"כ רש"י בהדיא בדף ע"א מכל מקום מצד הסברא באמת מסתבר כן. והשבתי דבאמת גוף כתבי הקודש הן שלל דידה אבל אזכרות שבה בודאי שלל שמים ואי אפשר לשרפן כמ"ש לא תעשון כן לד' אלהיכם ואם כן שוב לא יוכל לקיים ושרפת את כל שללה דמה יעשה בהשמות שיש בהמזוזה ובשאר כתבי קדש והוה כמו בהמה חציה של עיר הנדחת כל דאי אפשר לחלק דאסורה כולה וכאן האזכרות אי אפשר לשרפן ואם כן מה יעשה ואם יקדור שוב פוסל כל המזוזה ולכך מצלת דבעי כל שללה כליל וליכא. והנה התורת חיים בדף ע"א הקשה דליתי עשה של ושרפת ולדחי לא תעשה דלא תעשון כן לד' אלהיכם ולפמ"ש רש"י לא קשה דהא שלל שמים הוא וליכא עשה כלל וז"ב ובלא"ה נראה לפענ"ד לפמ"ש הרמב"ן בטעם דמ"ע חמור מלא תעשה משום דיותר ייטב בעיני הקב"ה מי שעובד עבודתו ממי שרק נזהר שלא לעבור על מצותיו ולפ"ז זהו שייך בשאר לא תעשה אבל מה שנוגע לכבוד שמו יתברך איך שייך שיותר טוב בעיניו כביכול לחלל שמו ולעבדו זה לא יתכן: