שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן כ״א (ג׳)

ובזה יש ליישב מה שתמה הפנים מאירות שם במ"ש לי וליו"ח דהוה נקבות בכלל וע"ז תמה דהא הרא"ש לא כתב רק בחזינן דהעביר נחלה אבל כל שלא ראינו שעבר ע"ז דמ"ש לבתו לא העביר נחלה כלל דחז"ל תקנו כן ואם כן יש לומר דליו"ח כיון דוקא לזכרים וע"ש שהאריך בזה לתמוה על המהרי"א והרמ"א סי' רפ"א ולפענ"ד נראה דשם בודאי לא העביר נחלה דהא לא ידע כלל אם תלד בנים ואולי רק בנות בלבד ואם כן בכהאי גוונא בוודאי לא העביר בשעת שכתב השח"ז וא"כ בוודאי י"ח גם הבנות בכלל דהא לא ידע אולי לא תלד רק בנות לבד ודו"ק ועכ"פ לפענ"ד דוקא שם בניו ובנותיו דזה נחלה דאורייתא וכולי עלמא ידעי שהיא נחלה דאורייתא שפיר אמרינן דמסתמא לא העביר נחלה אבל נחלה דאורייתא לאחותו וכדומה דכ"ע לא ידעי משפטי הנחלות ובכה"ג לא שייך לומר דמסתמא לא העביר דאפשר דלא ידע כלל הדין בזה וזה שכתב הרא"ש דהרי חזינן שהעביר והיינו דמסתמא לא היה רוצה להעביר רק שלא היה בקי בדין וסבר דכל שאינו לבניו ובנותיו מעקר משפטי הנחלה אם כן ממילא ה"ה בנכסי אחותו ובזה מיושב הרבה קושיות שהאריך הפנים מאירות שם ולפי זה בנ"ד דכתב להן ולבניהן ל"מ אם לא הי' אז נודע כלל שיש להבנות בנות ובנים אם כן בודאי אין ראיה אלא אף אם הי' להבנות בנים ובנות מ"מ בזה לא נודע לכל משפטי ירושה. וגם נראה לפענ"ד דבכה"ג שכתב להבנות שח"ז וזה בתורת מתנה ואם כן מה שנתן מתנה יכול לתת לכל יו"ח בשוה שמתחלה בתורת מתנה בא ליד בתו ויו"ח דהרי היא מתורת חוב או מתנה. ובזה מיושב קושית הפנים מאירות מסי' רפ"א דיו"ח הכל בכלל משום דשם נתן בתורת מתנה או חוב ויכול לתת לבתו וליו"ח הכל בכלל ולא העביר נחלה דהוא בתורת חוב ומתנה וז"ב כשמש: