והנה אור ליום ד' יתרו למדתי ברי"ף ע"ז והגעתי להא דאמרו בע"ז דף ס"ה דבאמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות ונמצא חבית יין נסך ביניהם שכרו אסור והטעם דאמרינן דכל כמה דלא עברינהו לכולם לא יהיב ליה מידי ומזה ראיה לכאורה דכל שאירע לו אונס ולא מצי ללכת עוד גם הימים הראשונים יפלו דהרי זה ודאי כל כמה דלא הלך למחוז חפצו מה בצע לו בהליכתו ואינו חייב לו לשלם מיהו לפמ"ש למעלה מצד דפועל יכול לחזור בו זה לא שייך באם הוא נשכר להנכרי דלגבי הנכרי ל"מ חזרתו. אך בלא"ה יש לחלק דשם הפעולה בבת אחת וכל כמה דלא עשה הפעולה כולה לא צריך לשלם אגרא ומידי דהוה אם שכרו לעשות לו בגד והוא לא עשה רק חצי פשיטא דאין צריך לשלם לו כלל דהא הוא שכרו לעשות לו בגד ולא חצי בגד אבל בשכרו ללכת שמונה ימים והוא לא הלך רק ד' ימים עכ"פ ד' ימים שהלך מחוייב לתת לו שכרו ומיהו בשולח אגרת מה נ"מ אם היה ד' ימים או יותר כל שלא הגיע למחוז חפצו לא פעל מאומה ובודאי אין צריך לשלם לו גם בעד ימים שהלך ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן כ׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.