היה אצלי מופלג אחד מק' ראדים בפולין בן אחיו של הגאון מו"ה יצחק מאיר ז"ל מווארשא אבד"ק והראה לי דברי השטה מקובצת בב"ק דף קט"ו ע"ב במשנה דהמכיר כליו וספריו ביד אחר כתב בשם הרמ"ה דמהא מתניתן שמעינן דלא אמרינן סתם גניבה יאוש בעלים אלא לענין טומאה אבל לענין דינא לא היה יאוש דאם כן כי יצא לו שם גניבה בעיר נמי היכא מפקינן לה מנתבע הא איכא יאוש בידא דגנב ושינוי רשות בידא דלוקח ודכ"ע קני עכ"ל וע"ז תמה דזה היפך מכמה מקומות דאמרינן לענין דינא דיאוש ושינוי רשות קנוי הנה לכאורה היא תימה גדולה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ב׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.